"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

סימנט מגדילה יבוא מלט סיגים לתשתיות

בזכות התחרות: השוק שנחשב מונופול יציב פורח - מחירי המלט האפור ירדו ב-%‭30%-20‬ ומספר השחקנים גדל משניים לעשרה • "הרווח - עשרות מיליוני ש"ח"

,עודכן
ספינת מלט של סימנס // צילום: יח"צ סימנס // ספינת מלט של סימנס // צילום: יח"צ סימנס

"הקופה הציבורית צפויה להרוויח עשרות מיליוני שקלים בשנה מפתיחת תחרות בתחום המלט", כך אומר אייל הכט, מנכ"ל יבואנית המלט סימנט.

ההצהרה של הכט מגיעה על רקע הודעת החברה אתמול, כי תחל לייבא לישראל "מלט סיגים", המיועד בעיקר לפרויקטי תשתיות, לרבות גשרים, נמלים, רכבות תחתיות ויציקות גדולות אחרות. היבוא מתאפשר לאחר שסימנט קיבלה ממכון התקנים תו תקן למלט, שאותו תרכוש ממפעלים ביוון.

בסימנט אומרים כי בכוונת החברה לייבא ארצה כ-‭100,000‬ טונות מלט סיגים בשנה. מדובר בפעם הראשונה שמלט הסיגים, הנחשב לאיכותי והידידותי ביותר לסביבה, מיובא לארץ. היקף שוק מלט הסיגים בישראל נאמד בכ-‭400-300‬ אלף טונות בשנה, כאשר הגידול בביקושים למלט זה רושם עלייה של ‭ 10%-5%‬ מדי שנה. הצפי הוא שהמשך תנופת פיתוח התשתיות בישראל בשנים הבאות יביא לגידול משמעותי נוסף בביקושים למלט מסוג זה.

לפי סימנט, מאז פתיחת שוק המלט לתחרות לפני כ-4 שנים, ירדו מחירי המלט האפור בישראל בשיעורים של ‭ ,30%-20%‬כאשר מספר השחקנים בתחום המלט בישראל זינק משניים לכעשרה. בסימנט מקווים כי תופעה מעודדת זו תועתק גם בנוגע למלט הסיגים. "מלט הסיגים נחשב למלט איכותי במיוחד, ולכן הוא נמכר בישראל במחירים גבוהים של כ‭325-‬ שקלים לטונה", אומר מנכ"ל סימנט הכט. "משרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות המקומיות הם הצרכנים הגדולים ביותר של מלט הסיגים, כך שהקופה הציבורית צפויה להרוויח עשרות מיליוני שקלים בשנה מפתיחת תחרות גם בתחום זה".

יוזכר שלאחרונה נודע שהממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה שוקל מחדש חיוב היטל היצף על יבוא מלט, כפי שפורסם ב"ישראל היום" ב‭20-‬ באוגוסט ‭ .2019‬זה קרה לאחר ששר הכלכלה, אלי כהן, שקל את העניין והחליט להטיל שיעור מכס סמלי כדי לאפשר את הגדלת התחרות בתחום, שהיה אחד המונופולים היציבים מאז קום המדינה.

אינטרס חיוני למדינה

מדובר בחלק ממאבק רעיוני המתנהל בין מי ששמים את הצרכנים במרכז לבין מי ששמים את היצרנים במרכז. במדינות חופשיות בעולם עברו לתפיסה שלפיה מקדמים תחרות כדי שהצרכנים ייהנו, ובמקביל תומכים ישירות ביצרנים לפי אינטרסים חיוניים של כל מדינה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר