"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נאמנה לעצמה

טיילור טאונסנד הגיעה לאליפות ארה"ב כדי להוכיח שכל אלו שלא נתנו לה סיכוי להצליח ולעגו למשקלה, טעו ובגדול • בדרך היא מחזירה לחיים סגנון שנשכח

,עודכן
צילום: אי.פי.אי // טאונסנד. קובי בראיינט מאחוריה

לפני שנה וחצי החליטה טיילור טאונסנד לקחת חופש מהרשתות החברתיות. השבוע, כשאזרה אומץ לראות מה קורה שם, גילתה הודעות תמיכה מקובי בראיינט, אלן דג'נרס, סמואל ל' ג'קסון ועוד לא מעט סלבריטאים וספורטאים אמריקנים, ששמחים בהצלחתה באליפות ארה"ב הפתוחה.

"איבדתי את זה כשראיתי את הציוץ של קובי", אמרה טאונסנד בת ה־23, "בגלל שאני אוהבת אותו מבחינה ספורטיבית ומעריכה את מה שהוא הביא לכדורסל. לפני כמה ימים החרמתי את הרשתות החברתיות ופתאום יש לי 10,000 עוקבים. זה מוזר".

מוזר היא מילה שיכולה לתאר גם את מסלול הקריירה של טאונסנד. ב־2014, בגיל 18, היא דורגה במקום הראשון בעולם לנערות, ורק הלילה תשחק בפעם הראשונה בחייה בשמינית גמר טורניר גרנד סלאם כשתפגוש את ביאנקה אנדרסקו הקנדית. חמש השנים שמפרידות בין רגעי השיא האלה מרכיבות את הסיפור של האמריקנית, והן כוללות משברים ששחקניות לא עוברות בחיים שלמים.

טאונסנד. מחזירה לחיים סגנון ישן // צילום: אי.אף.פי

טאונסנד, שבתחילת הקריירה לא הורשתה לשחק באליפות ארה"ב לנערות בגלל עודף משקל, נעה בין הצלחות כמו הסיבוב השלישי ברולאן גארוס ב־2014, לנפילה עד למקום ה־300 בעולם שנה אחר כך. ב־2016 ניסתה לטפס חזרה דרך טורנירים קטנים ואפילו התמודדה מול שחקנית בת 69 (שאותה ניצחה 0:6, 0:6), וב־2017 פרצה ל־100 הראשונות. ב־2018 הגיעה לדירוג שיא של 61, ומאז פחות או יותר נעלמה. היא התמודדה עם שנה שבה ניצחה ארבעה משחקים בלבד, נפילות של מאות מקומות בדירוג בתוך ימים, ובעיקר עם המון אנשים שלא נתנו לה שום סיכוי ולעגו למשקלה. "זה היה מסע ארוך עם מלא שונאים, אז השנה החלטתי לאמץ את זה ולהראות לכולם שהם טועים", אמרה השבוע.

עם הגישה הזאת, ואחרי שלושה סיבובי מוקדמות מתישים, התנפלה טאונסנד על יריבותיה באליפות ארה"ב. בסיבוב הראשון חזרה מפיגור מערכה מול קתרינה קוזלובה, בשני עשתה אותו דבר מול המדורגת רביעית סימונה האלפ ורשמה ניצחון ראשון בקריירה על שחקנית טופ 10, ובשלישי ניצחה את סוראנה כריסטאה הרומנייה.

מה שלא פחות מרשים מהתוצאות - זו הדרך. מול האלפ, האמריקנית החזירה לחיים את סגנון הסרב אנד וולי (הגש ורוץ לרשת) כשעלתה לרשת 105 פעמים שמתוכן זכתה בנקודה 64 פעמים. מול כריסטאה היא חזרה על זה עם 74 עליות לרשת שהניבו 46 נקודות. בעיני רבים, טאונסנד הולכת על חבל דק עם העליות התכופות לרשת, אבל לאמריקנית ממש לא אכפת. היא הרי באה להוכיח שכולם טועים לגביה, ומה מתאים יותר מאשר לעשות זאת עם סגנון משחק שאף אחד כמעט לא מאמין בו.

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר