אלוביץ' יזומן לשימוע לפני כתב אישום

בעיצומו של השימוע של שאול אלוביץ' במסגרת תיק 4000, הפרקליטות הודיעה לו היום (ראשון), שכמי שהיה בזמנו בעל השליטה בחברות yes ויורוקום כי הוא יזומן לשימוע, לצד מספר בכירים לשעבר בחברות. כך עולה מהודעת פרקליטות מיסוי וכלכלה שנמסרה הערב לשאול אלוביץ', אור אלוביץ', עמיקם שורר, לינור יוכלמן, ומנכ"ל yes ורון איילון.

הודעה דומה נשלחה למנכ"לית בזק לשעבר, סטלה הנדלר, ולאלי קמיר, שהיה בעבר יועץ לקבוצת בזק החשודים בעבירות מרמה והפרת אמונים בקשר להתנהלותם מול מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר שלמה פילבר. להנדלר מיוחסים גם חשדות לביצוע עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך ועבירה של שיבוש מהלכי משפט.

על פי כתב החשדות, במהלך 2013 בחנה חברת בזק, שהייתה בשליטת אלוביץ', אפשרות של רכישת יתרת מניותיה של חברת yes מחברת יורוקום שנשלטה אף היא על ידי אלוביץ', באופן שבזק תהפוך לבעלת המניות היחידה ב-yes. לאלוביץ' היה עניין אישי בעסקה זו נוכח אחזקותיו בבזק וב- Yes. 

מזכירת חברת בזק והממונה על האכיפה בחברה, לינור יוכלמן, שימשה גם כמזכירת הוועדה הבלתי תלויה. בשל כך, יוכלמן השתתפה ברוב המוחלט של ישיבות הוועדה והייתה חשופה למידע שהוצג בפני חברי הוועדה. בישיבת הדירקטוריון בה הוחלט על הקמת הוועדה הבלתי תלויה, יוכלמן הציגה מצג לפיו אלוביץ' ושאר בעלי העניין האישי יהיו ממודרים מעבודת הוועדה הבלתי תלויה אך בפועל  הדליפה לאלוביץ', לאור אלוביץ' ולעמיקם שורר, מיוזמתם ומיוזמתה, פרטים על פעילות הוועדה הבלתי תלויה, ועדכנה אותם באופן שוטף מתוך דיוני הוועדה. 

אלוביץ' השתמש בחומרים שהודלפו

עוד ממשיך כתב החשדות ומפרט כי אלוביץ' והחשודים הנוספים עשו בחומרים המודלפים שימוש לצורך יצירת יתרון לקבוצת יורוקום במשא ומתן. הם אף חלקו ביניהם את המידע שהודלף להם והעבירו אותו ביניהם וכן לגורמים נוספים, כאשר יוכלמן הייתה מודעת לכך. "החשודים הסתירו ממוסדות בזק את מעורבותם בעבודת הוועדה, והביאו לכך שמוסדות בזק אישרו את עסקת בזק-yes על בסיס מצג כוזב לפיו הליך המשא ומתן נוהל באופן תקין", נכתב.

עוד עולה על פי כתב החשדות כי במרץ 2015 אישרה האסיפה הכללית של חברת בזק את ההסכם בינה לבין קבוצת יורוקום לרכישת מלוא מניות חברת yes. אלא שהתמורות הכספיות שאמורות היו להתקבל בגין העסקה היו נחוצות לאלוביץ' לצורך פירעון חובות של חברות מקבוצת יורוקום לבנקים. על רקע זה הנחה אלוביץ' את רון איילון, מנכ"ל yes, לפעול לניפוח תזרים המזומנים החופשי של yes בשנות העסקה באופן מלאכותי, כך שיגיע לרף המרבי שנקבע בהסכם או קרוב לכך. 

בהתאם להנחיית אלוביץ', רקם איילון יחד עם סמנכ"ל הכספים של yes, מיקי ניימן, ומנהל הכספים בחברה, אורן ברגמן, תכנית לדחיית תשלומים לספקים ששינתה את מדיניותה הפיננסית של yes ויצרה מצג שווא מלאכותי ביחס לנתוני התזרים של yes. על פי הפרקליטות, תכנית זאת כללה דחייה שיטתית, רחבת-היקף ומאורגנת של תשלומים לספקים רבים של yes והיא נועדה להבטיח כי התזרים החופשי המצטבר לאורך שנות העסקה יגיע לרף הגבוה ביותר שנקבע בהסכם. מצגים כוזבים אלו הובילו לכך שאלוביץ' קיבל לידיו, במרמה, סכום כולל של כ-118 מיליון שקלים, במסגרת המקדמות לשנת 2015 ו-2016. מצגים כוזבים אלה אף הביאו לכך שבזק כללה בדוחותיה הכספיים שפורסמו בציבור, שורה של פרטים מטעים.

לאחר השלמת עסקת רכישת מניות yes על ידי בזק, הפכה yes לחברה בבעלות מלאה של בזק. בשלהי שנת 2016, לאחר פיצוץ הלוויין "עמוס 6" שבבעלות חברת חלל, אשר סיפקה ל- yes את שירותי הלוויין לצורך פעילותה, עלה צורך לבחון התקשרות אפשרית נוספת של yes עם חברת חלל. חברת חלל נשלטה אף היא על ידי אלוביץ', ולכן החליטו מוסדות בזק, פעם נוספת, להקים ועדה בלתי תלויה שתורכב מחברי דירקטוריון החברה, לצורך בחינת התקשרות זו וגיבוש עמדתה של בזק בנוגע לעסקה. בדומה לתפקידה בוועדה הבלתי תלויה לבחינת רכישת מניות yes, יוכלמן שימשה גם כמזכירת הוועדה הבלתי תלויה לבחינת ההתקשרות עם חלל ופעלה גם שם באופן דומה להדליף לאלוביץ' פרטים בעלי ערך שהיו אמורים להיות חסויים בפניו.

מזכירת הוועדה ניצלה את תפקידה לסייע לאלוביץ'

על יסוד המידע שהודלף להם, הנחו שאול ואור אלוביץ' את יוכלמן לפעול במסגרת תפקידה כמזכירת הוועדה, תוך ניצול תפקידה והאמון שנתנו בה חברי הועדה, במטרה לסייע לכך שהוועדה הבלתי תלויה תבחר בחלופת ההתקשרות הרצויה להם ובמועד הדרוש להם. 

בנוסף, לחשודים מיוחסות גם עבירות דיווח לפי חוק ניירות ערך משום הסתרת מעורבותם של שאול ואור אלוביץ' בהתנהלות המשא ומתן הביאה לכך שבזק כללה פרטים מטעים בדיווחיה על אודות עסקת ההתקשרות עם חלל ועל אודות אופן פעולת הוועדה הבלתי תלויה.

מכתבי שימוע נשלחו גם למספר חברות מקבוצת יורוקום, ששאול ואור אלוביץ' היו אורגנים בהן ופעלו לטובתן במסגרת החשדות המיוחסים להם. כן נשלח מכתב שימוע גם לחברת חלל.

עוד עולה מכתב החשדות כי לאחר מינויו של שלמה פילבר למנכל משרד התקשורת נרקמה בינו לבין קמיר, יועץ לבזק לשעבר, והנדלר, מנכ"לית בזק לשעבר, מערכת יחסים פסולה, חשאית וחריגה, שנסבה על ענייניה הרגולטוריים של בזק. במסגרתה העביר פילבר לקמיר והנדלר, וכן לאלוביץ' וגורמים נוספים בבזק, מסמכים פנימיים של משרד התקשורת, טיוטות מסמכים רשמיים בטרם פרסומם, וחומרים נוספים, תוך שהוא מסתיר זאת מגורמי המקצוע במשרד. קמיר והנדלר אף העבירו לפילבר הערות למסמכים אלה וכן הנחיות לגבי אופן פעולתו במשרד התקשורת בקשר לנושאים הנוגעים לקבוצת בזק ועסקיו של אלוביץ'. לקמיר והנדלר מיוחסת עבירת מרמה והפרת אמונים.

להנדלר ולשאול אלוביץ' מיוחסת בנוסף עבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך, וכן עבירת שיבוש מהלכי משפט, בגין מחיקת הודעות ממכשיריהם הניידים במטרה לשבש חקירה, מיד כאשר נודע להם על החקירה.

פרקליטו של שאול אלוביץ', עו"ד ז'ק חן מסר בתגובה: ״שנתיים לאחר שחקירת תיק בזק הסתיימה קיבלנו היום כתב חשדות, כאשר אנחנו בעיצומו של הליך שימוע בתיק 4000. מבחינה אנושית ניתן ונכון היה להמתין עם ההודעה עד להשלמת הליכי השימוע, וקבלת החלטה. וודאי שניתן היה לעשות כן שהרי שנתיים תמימות היה התיק מונח על שולחן הפרקליטות״.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו