"נשארה עוד מטרה אחת": על היום הגדול של שגיא מוקי

לפני יותר משנתיים, כששגיא מוקי שכב בביתו עם כאבי גב, הוא חלם על שני דברים: להצליח לרדת מהמיטה וללכת לנוחיות בלי כאבים, ולהיות אלוף עולם. ברגע שהחלק הראשון הסתדר, החלק השני היה, כנראה, רק עניין של זמן. אתמול, במולדת הג'ודו ובאולם הג'ודו היוקרתי ביותר בעולם, בניפון בודוקאן בטוקיו, יפן, מוקי הפך לאלוף העולם הראשון של ישראל (ירדן ג'רבי עשתה זאת בנשים לפני כן) במשקל של עד 81 ק"ג.

מוקי סגר עבור עצמו את המעגל שנפתח בכלל במשחקים האולימפיים בריו 2016, שם כבר החל להרגיש את גופו הדואב, עלה נחוש כבר בקרבות הראשונים, והשאלה היתה רק מה ילד יום מבחינת יריבו.

המזל הלך עם הטובים. הפייבוריט היפני סוטארו פוג'יהרה הודח במפתיע, ובסיבוב השלישי הנתנייתי זרק באיפון את אטילה אונגברי ההונגרי. אחר כך הטיל גם את יריבו האוזבקי שרופידין בולטאבואב באיפון, והכל היה מוכן לחצי גמר, מול המצרי המפתיע מוחמד עבדלאל, שהאליפות הזו היתה שיא הקריירה שלו.

מוקי עלה נחוש ונראה שהוא פחד משאננות, אבל המצרי הצדיק את מקומו הנמוך בעולם (31) וטואטא, אבל לא לפני שנתן קרב ספורטיבי וקשוח למדי. מוקי תכנן מראש להושיט ליריבו המצרי את היד וידע שהוא לא יקבל לחיצת יד בחזרה. חבל, זה הכי קרוב לכך שהמצרי יגיע אי פעם לגעת באלוף עולם. במשלחת הישראלית ידעו שסעיד מולאי יפסיד בכוונה לבלגי החביב מתיאס קאסה, והחלו להתכונן לקרב מולו. הבלגי עלה מפוחד מול מוקי, והפסיד מהר מאוד.

במקביל, גם המצרי דאג לפספס את ההזדמנות למדליית ארד, כדי חלילה לא לעמוד במדרגה נמוכה יותר על הפודיום לצד הישראלי. מצד אחד היה נחמד לראות את דגלי איראן ומצרים ליד דגל ישראל על הפודיום; מצד שני, זו היתה "התקווה" הכי מרגשת של השנים האחרונות, אף שמירי רגב לא בכתה בסמוך. אנחת הרווחה הענקית שנשמעה במשלחת הישראלית, הגיעה כמובן עד למשרדי הוועד האולימפי הישראלי בהדר יוסף.

כרגע, במחברת לקראת טוקיו 2020, מוקי מסומן כנציג הבולט למדליה אולימפית, ואתמול כמובן התחזקו ההערכות לכך. חשוב לציין שבאולימפיאדה זה הולך להיות הרבה יותר קשה, אבל בינתיים ראוי לנסות וליהנות מהרגע האדיר שמוקי הגיע אליו, ספורטאי שכל כך מגיע לו.

בחצי הגמר מול מוחמד עבדלאל. שגיא השיט יד בסיום, המצרי התעלם // צילום: אי.אף.פי

"זה מחבר את כולם"

שגיא מוקי הנרגש פתח את הטלפון רק לפנות בוקר לפי שעון טוקיו, שם חיכו לו יותר מאלף הודעות. "אני שמח שהצלחתי לסיים את היום הזה בצורה הכי מתוקה שאפשר. הקרבתי הרבה בשביל אליפות העולם הזו", אמר ל"ישראל היום", "אני שמח שהצלחתי לסיים ככה את היום. אין לנו הרבה הצלחות בדברים אחרים, כל מדליה כזאת עושה הרבה רעש, ולא רק לי יש הרבה רגשות סביבה, אלא להרבה אחרים שנותנים לי כוח.

זה מחבר את כולם. יש לי עוד שנה להתאמן ולהגשים את החלום שנותר לי, נשארה עוד מטרה אחת". על ההתרחשויות הפוליטיות, שכרגיל פגעו בספורטיביות, אמר הישראלי: "אני שמח שהראיתי לעולם את הפנים היפות של ישראל".

נקודת השבר האיראנית

בזמן שבארץ חגגו, המשלחת האיראנית לאליפות עמדה בסיום יום התחרות אתמול בפני אחת מנקודות השבר הגדולות שלה בהיסטוריה. ציוץ שהעלה מוחמד מוחמדי, שהחרים את התחרויות ובכלל לא הגיע לטוקיו כדי לא להתחרות בטוהר בוטבול, הציג היטב את הסערה שעוברת בראשם של הספורטאים שמייצגים את איראן.

"כואב לי עליך אחי (הכוונה לסעיד מולאי, ע"ר). אני יודע שקיבלנו הצעה של מיליון דולר ללבוש את המדים של אזרבייג'אן, שאותם רצית ללבוש היום ולעלות להתחרות. מי שיכול יתפלל למענך", צייץ מוחמדי. במהלך התחרות דיווחו הכתבים האירופאים שמולאי קיבל הצעות לערוק למערב, אך ללא משפחתו. הוא כמובן לא העז לעשות זאת.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות