ההוכחה הכי טובה לכך ששמונה האליפויות הרצופות של יובנטוס הגיעו לליגה האיטלקית עד כאן, היא המינוי של מאוריציו סארי למאמנה של הגברת הזקנה. כי מילא שהיריבות הגדולות מחליפות מאמנים, שקבוצות אחרות מפנימות את הצורך בבניית אצטדיונים, שאנשי עסקים רוכשים מועדונים ושמריו באלוטלי חזר הביתה לברשיה - אין דבר שמעיד יותר טוב על מיאוס מאשר העובדה שהאלופה בשמונה העונות האחרונות החליטה לשבור את הכלים ולבצע מהפכה.
המהפכה שאותה רוצה להשיג יובה עם המאמן בן ה־60 שתפס דלקת ריאות, ובספק למשחק מול פארמה בשבת, היא בעיקרה קוסמטית. המהות צריכה להיות אותה מהות - לזכות בתארים, אבל ה"כלפי חוץ" צריך להיראות מלוטש, מבדר ואטרקטיבי. בקיצור, לא יבשושי כמו אלגרי. על הנייר זאת תוכנית מושלמת, אלא שסארי מעולם לא הצליח למלא את שני חלקיה. כששיחק יפה בנאפולי לא זכה בתארים, וכשהסאריבול נכשל בצ'לסי, הוא השיג את הליגה האירופית.
כריסטיאנו רונאלדו. השאיפה העונה היא גם לשחק כדורגל מענג ואולי לזכות באלופות//צילום: רויטרס
ביובה, סארי מקבל תנאים אידאליים לספק גם וגם. הקבוצה אלופה מתוך שינה כמעט, ומלבד כריסטיאנו רונאלדו התחזקה במתייס דה ליכט, ארון ראמזי, אדריאן ראביו, דנילו ואפילו בג'יאנלואיג'י בופון. פאולו דיבאלה אמנם לא בתוכניות, אבל נדמה שגם ללא הארגנטינאי הגברת הזקנה היא המועמדת הראשית לתואר.
בנייה שחור־לבן
בזמן שיובנטוס מנסה להתנער מתדמית היובנטוס הקלאסית, אינטר דווקא הולכת לכיוון השחור־לבן. אנטוניו קונטה הגיע במקום לוצ'יאנו ספאלטי, ויחד עם המנכ"ל בפה מארוטה הנראזורי מחזיקים בשדרה ניהולית עם ניסיון רב אצל הזברות מטורינו. את הנגיעות היובנטיניות סביר להניח שנראה על הדשא, במערך הגנתי וזהיר, אבל כבר עכשיו הן בולטות בבניית הסגל.
מאורו איקרדי הסורר בדרך החוצה, ראג'ה נאנייגולאן הבעייתי ואיבן פרישיץ' כבר עזבו, ומנגד הגיעו שחקנים קבוצתיים עם מוסר עבודה גבוה. דייגו גודין הוא אחד כזה, אך כך גם סטפנו סנסי וניקולו בארלה שהגיעו בהשאלה, ו־ולנטינו לאזארו שנרכש מהרטה ברלין. רומולו לוקאקו, לעומתם, הגיע מיונייטד ב־65 מיליון יורו כדי להוסיף מחץ לפרויקט המסקרן שבונה קונטה.
נאפולי. שמרו על הקיים, והוסיפו חיזוקים//צילום: איי.פי
השועלים ישובו לצמרת?
גם מילאן ורומא חזרו מהקיץ הזה שונות מאוד מכפי שיצאו אליו. הרוסונרי נפרדו מג'נארו גאטוסו למען מרקו ג'יאנפאולו, בתקווה שמאמנה לשעבר של סמפדוריה ימשיך את השיפור שהחל בחודש ינואר ויחזיר את הקבוצה חזרה לליגת האלופות. מלבד פטריק קוטרונה שעזב לוולבס, הקבוצה שמרה על רוב נכסיה, ואליהם צירפה שחקנים צעירים כמו תאו הרננדס שהגיע מריאל מדריד, רפאל לאאו מליל, לאו דוארטה מפלאמנגו, ושניים מכוכבי אמפולי: איסמעיל בנאסר וראדה קרוניץ'.
רומא עברה רעידת אדמה קטנה עם העזיבה של המאמן אאוזביו די פראנצ'סקו והמנהל המקצועי מונצ'י, אבל פאולו פונסקה שהגיע משחטאר דונייצק וג'יאנלוקה פטראצ'י שמונה למנהל המקצועי החדש דאגו לייצב את הקרקע עם מלאכת שימור מבריקה. הכוכבים ניקולו זניולו, אדין דז'קו וצ'נגיז אונדר האריכו חוזה בקבוצה, כשאליהם הצטרפו שחקני רכש מבטיחים כמו לאונרדו ספינצולה מיובה, אמאדו דיאוורה מנאפולי, ג'ורדן ורטו שהגיע מפיורנטינה וג'יאנלוקה מנצ'יני שהושאל מאטאלנטה. עם סגל צעיר ומאמן מבטיח, ינסו השועלים לחזור גם הם לרביעייה הראשונה.
בתוך כל השינויים האלה, הקבוצה הגדולה היחידה ששמרה על המאמן שלה הקיץ היא נאפולי. קרלו אנצ'לוטי נשאר, הכוכבים נשארו, והתכולים מהדרום יקוו לנצל את היציבות הזאת כדי לצאת הכי טוב מקיץ שבו הכל סער מסביבם.
אם לא די בכך, נאפולי צפויה להוסיף לשלישיית החוד המהירה שלה (קאייחון־אינסינייה־מרטנס) את הסילון המקסיקני הירבינג לוסאנו מפ.ס.וו איינדהובן, וזה אחרי שחיזקה את ההגנה בבלם היווני קוסטאס מאנולס שנרכש מרומא ומצטרף לקאלידו קוליבלי. בסגל כזה, ועם דחף עז של נקמה; "סארי בגד בנו כשעבר ליובנטוס ועכשיו אנחנו חייבים לנצח אותו בכל מחיר", כפי שאמר אינסינייה, צריך וכדאי לקחת את נאפולי בחשבון.
השאלות הקטנות
מעבר לגדולות המסורתיות, יהיה מסקרן לראות: איך אטאלנטה תתמודד עם הופעה ראשונה בתולדותיה בשלב הבתים של ליגת האלופות? כיצד תראה פיורנטינה אחרי שנרכשה על ידי רוקו קומיסו וצירפה את פרנק ריברי? האם לאציו מסוגלת להתחזק מספיק כדי להתחרות בצמרת? ומה יעולל מריו באלוטלי במדים של העולה החדשה ברשיה?
הרבה שאלות העלה הקיץ הזה לקראת פתיחת העונה של הסרייה אה, והרבה זמן לא היה מסקרן כל כך לגלות מה תהיינה התשובות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
