"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

צו על תנאי נגד מינוי מנכ"ל משרד המשפטים

בג"ץ קיבל את העתירה והוציא צו נגד מינויו של עו"ד אופיר כהן • הסיבה: אופן סיום עבודתה של המנכ"לית הקודמת

,עודכן
אמיר אוחנה ועו"ד אופיר כהן // צילום: מירי צחי

תפנית בעלילה:בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד מינוי מנכ"ל משרד המשפטים המיועד, עו"ד אופיר כהן.

מיד אחרי ששר המשפטים, אמיר אוחנה, הודיע בתחילת השבוע כי הוועדה למינוי בכירים אישרה פה אחד את מינויו של עו"ד כהן לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, פנתה התנועה התנועה לאיכות השלטון לבג"ץ בבקשה לדון בביטול המינוי.

הבקשה הגיעה בעקבות סיום עבודתה השנוי במחלוקת של אמי פלמור, המנכ"לית הקודמת של משרד המשפטים. בג"ץ נעתר לבקשת התנועה לאיכות השלטון והוציא צו ביניים האוסר על אוחנה להמשיך בהליך המינוי, זאת עד לקיום דיון דחוף שיכריע בסוגייה.

היום (רביעי) התקיים הדיון בבג"ץ, ובמהלכו העבירו שופטי בג"ץ ביקורת קשה על התנהלות המדינה: "אין שום בסיס לטענה כי מדובר בעתירה מוקדמת. חלק מהטענות של העתירה הם שיש מנגנון שמסביר איך פועלים בתקופת הבחירות, והמדינה צריכה להתייחס לעניין הזה. הייתם צריכה לתת לעשות את זה לפני כן. העתירה היא מאוד ברורה".

השופט מני מזוז התייחס לכך שהמדינה כלל לא הגישה תגובה לעתירה: "עוד לא נתקלתי בגישה כזו שהמדינה או כל בעל דין לא מגיבים לעתירה. זה מביך. אין כלל כזה בשדה של המשפט. אנחנו לא צריכים להתחיל מכיתה א' ולהסביר מה המשמעות של תגובה לבג"צ".

נציג המדינה הגיב: "עמדתנו היא כי בית משפט איננו דן ככלל במינוים בשלב הזה משום שאם הממשלה לא תאשר את המינוי אז מימילא העתירה לא תהיה אקטואלית"

שופטי בג"ץ סיכמו את הדיון והכריעו: "אנו סבורים שבנסיבות האלה יש להוציא צו על תנאי נגד המינוי".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר