"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: רשתות חברתיות מתישות את המתבגרים

על פי מחקר חדש, מתבגרים שגלשו ברשתות חברתיות גילו נטייה להפרעות נפשיות ותשישות • אחת הסיבות: האינטרנט גוזל זמן שינה יקר • הפרטים המלאים

,עודכן
יש לכם מתבגרת בבית? תבדקו כמה זמן היא מבלה ברשתות // צילום: אי.פי.איי

יש לכם מתבגרות בבית? תרחיקו אותן מגלישה ברשתות החברתיות כמה שניתן.מחקר חדש שנערך על 13 אלף מתבגרים ברחבי בריטניה הגיע למסקנות עגומות וקשות בכל הקשור להשפעה של הרשתות החברתיותעל איכות חייהן של מתבגרות בגילאי 13-16 שנה.

על פי הממצאים, מתבגרות שמצויות ברשת למעלה משלוש פעמים ביום הסיכוי שיפתחו הפרעות חרדה גדל ב-28 אחוזים. כמו כן הן סבלו מתשישות ובעיות פסיכולוגיות שונות, שנבעו להערכת החוקרים מהתמכרות לגלישה על חשבון שעות שינה ופעילויות ספורטיביות שמייצרות תחושות חיוביות בנפש.

פרופסור ראסל ויינר, שהוביל את המחקר מטעם אוניברסיטת קולג' בלונדון, הסביר כ "זו לא הרשת עצמה שפוגעת אלא העובדה שהבנות מצויות בה על חשבון שעות השינה שלהן ועל חשבון הפעילות בחוץ".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

עוד הוסיף פרופ' ויינר: "מצאנו הבדל בין בנים לבנות כי כנראה בנים עדיין פעילים יותר מחוץ לרשת בעולם הממשי ולכן הנזקים הנפשיים והפיזיים שלהם קטנים יותר".

בבדיקה מעמיקה של הגורמים לבעיות הנפשיות התברר כי ב-60 אחוזים מהמקרים הגורמים לכך הם מיעוט בשעות שינה ובריונות ברשת, שהובילו את המתבגרות לתחושת מצוקה. ביחס לכך מתברר כי בקרב בנים הנזקים פחות חמורים אך גם קיימים.

יש לציין כי החוקרים לא יכלו לקבוע כמה שעות גלישה מובילות לנזקים האלו ומה הוא הגבול שמתחתיו בטוח לגלוש. ד"ר דאשה ניקולס, שהיה שותף למחקר, ניסה להסביר את ההבדל בין בנים לבנות בכך "שבנות מלכתחילה רגישות יותר בתחומים החברתיים והחרדה שלהם בתחום זה היא מלכתחילה יותר גבוהה. כמו כן בריונות בתחום הזה נפוצה יותר כלפי בנות מאשר בנים, וגם כמות הגלישה שלהם ברשת משמעותית יותר".

המחקר, שהתפרסם במגזין The Lancet Child and Adolescent Health, זוכה לתמיכה רבה בקהילה המדעית שקוראת להורים לקצץ בכמות השהייה של המתבגרים ברשתות החברתיות ולדחוף את ילדיהם לפעילות מחוץ לבית כדי להפיג מתח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר