בשבוע הבא יעמדו אתי ואליאב מירושלים מתחת לחופה ויממשו את אהבתם בברית נישואים. כמעט בלתי נתפס שמה ששידך ביניהם הוא הסרטן - וההתמודדות איתו.
"אין חולים ובריאים במחלה הזו, יש חולים ומחלימים, ואנחנו הכרנו על רקע המחלה ומאז אנחנו מחלימים ביחד", משתפים אתי דוידוב (25) ואליאב מרלנד (26).
"אתה אף פעם לא שם מאחור את מחלת הסרטן, תמיד יש התעסקויות בריאותיות ונפשיות סביבה והיא חלק מהחיים", מספר אליאב, סטודנט לכימיה ולביולוגיה, "אתי ואני כל הזמן מתמודדים עם כאב כי אנחנו לא באמת בריאים כמו אדם מהשורה. לפני ניתוח, אחרי ניתוח, לפני בדיקה, אחרי בדיקה, כל הזמן יש לנו עיסוק בזה, ורק מי שעבר אותו הדבר כמוך יבין אותך וכך אני מרגיש עם אתי. אנחנו רואים את החיים באותם המשקפיים ויכולים לצחוק על דברים בצורה משוחררת, שאחרים לא יעזו לנהוג בה לידנו.
"שנינו חיפשנו את קבוצת השיוך שלנו ובמקרה שלנו המחלה חיברה בינינו. כל חוויה משותפת מחזקת את הקשר וגורמת להבנה עמוקה יותר. ברור לי שהדברים שחווינו ביחד ובנפרד בעקבות המחלה חיזקו אותנו כזוג. אני אוהב אותה מאוד והיא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".
אתי אומרת שהכירה את אליאב כשהיתה זקוקה "לרוך ולאהבה". "הוא נכון לי ומבין אותי, ומעבר לזה שאנחנו זוג שמחלים ביחד, אני מעריכה אותו מאוד. אני מאמינה שפוגשים אהבה כשמחלימים. אז יש השלמה עם העולם, בניגוד לרוגז שיש תוך כדי המחלה. יצאתי מאוהבת בעולם וביקום אחרי שהחלמתי, ואז התאהבתי גם באליאב".
מסקר שנערך בקרב "חלאסרטן" - מיזם חברתי המחבר צעירים חולים בסרטן ומחלימים ממנו - עולה כי שישה מתוך עשרה מחלימים מציינים שהמיניות שלהם נפגעה או שהם מתקשים בזוגיות ובקיום חיי משפחה. הקושי יכול להתבטא בדרכים שונות, החל במציאת בני זוג ועד קושי בשמירה על זוגיות צעירה, הורות צעירה וכו'. "'חלאסרטן' לא היה קיים בתקופת הטיפולים שלנו, אבל הפלטפורמה שהתפתחה בשנתיים החולפות הפכה לרשת תמיכה ראשית לכל תחומי החיים שנפגעים מהמחלה, זוגיות, בדידות, עצמאות וכו', ואני ממליץ בכל החום האפשרי על קבוצת התמיכה עבור זוגות צעירים חולים ומחלימים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו