הלילה בשמי ישראל: מטר מטאורים

הלילה יגיע לשיאו בשמי ישראל מטר המטאורים העשיר בשנה, שזכה לשם הפרסאידים. מדובר בענן חלקיקים עשיר יחסית שמספק בלילות חשוכים כ-100 "כוכבים נופלים" בשעה.

אלא שלמרבה הצער, השנה האירוע האסטרונומי מתחולל בישראל כשהירח כמעט מלא ואורו יקשה על הצפייה במטר הפרסאידים. עם זאת גם הלילה ניתן יהיה לראות את המטאורים הללו באזור חשוך וכן אחרי שקיעת הירח אחרי שלוש וחצי לפנות בוקר, ניתן יהיה לראותם היטב אם תהיו במקומות חשוכים כמו הנגב או מדבר יהודה.

המאפיין המובהק של הפרסאידים הוא הכמות הגדולה יחסית של מטאורים שנכנסים לאטמוספירה כשבמקרה של מטאור גדול במיוחד אורו יהיה בהיר ברמה של כוכב נוגה, כך שניתן יהיה לראותו גם בירח מלא ואפילו באור יום.

מקורם של חלקיקי הפרסאידים הוא משובל שהותיר אחריו כוכב שביט שנע במסלול גדול סביב מערכת השמש. השנה מי שאחראי למופע הוא כוכב השביט סוויפט-טאטל שמקיף את השמש פעם ב-133 שנה. כדור הארץ עובר בתוך השובל שהותיר השביט פעם בשנה, ואז שרידי האבק שהשביט מותיר חודרים לאטמוספירה במהירות של 59 ק"מ לשעה. יש לציין כי בשנת 1992 עבר ליד השמש כוכב השביט עצמו ואז באותה שנה ובשנים שלאחריו נראו כ-200 מופעים לשעה ב-1993, וכ500 מופעים לשעה בשנת 1994. הקצב הנוכחי והרגיל של המטאורים עומד על 100 כדורי אש שמימיים בגדלים שונים לשעה.

כוכב השביט סוויט טאטל עצמו מגיע לגודל של 26 קילומטרים כך שהוא גדול בצורה ניכרת מכוכבי שביט אחרים, והוא ככל הנראה הגרם השמימי הכי גדול סביב כדור הארץ המוביל למטאורים באטמוספירה. יש לציין כי משנת 2008 נאס"א מפעילה מערך שלם של מצלמות העוקבות אחרי המטאורים שמייצר השביט, כשהיא מונה את כמות המופעים שלהם לשעה.

שמו של המטר, הפרסאידים, הוא בשל מוצאם של המטאורים בקבוצת הכוכבים פרסאוס הנראית ברוב שעות הלילה. הלילה המטר יגיע לשיא לקראת 3 לפנות בוקר ויימשך עד שעות הבוקר המוקדמות.