"סיימתי משמרת בתינוקייה - ועליתי קומה כדי ללדת"

ממחלקת הילדים לחדר הלידה: ד"ר אביגיל ויטנברג, רופאת ילדים בבית החולים אסף הרופא, היתה ביום שישי האחרון במשמרת רגילה בתינוקייה, כשהיא בחודש התשיעי להריונה. במהלך המשמרת נתקפה צירים, ועלתה בנונשלנטיות ללדת. יותר קל"ב מזה - אין.

במהלך המשמרת טיפלה ויטנברג, תושבת נס ציונה, במספר רב של ילדים. לקראת תום המשמרת היא החלה לחוש צירים אך המשיכה בעבודתה וסיימה את המשמרת שלה. רק אז טיפסה קומה אחת למעלה לחדרי הלידה. תוך 45 דקות נולד בנה השלישי, במשקל 3.250 ק"ג.

"ההתרגשות וההפתעה היו בשיאם. לא ציפיתי ללדת מיד בתום המשמרת שלי", היא משחזרת בחיוך.

"בתוך שניות בודדות הפכתי להיות מרופאה למטופלת, בידי הצוות שעד לפני כמה דקות טיפל איתי בילדים. אני שמחה שהכל עבר בשלום על הצד הטוב ביותר. לאורך כל ההיריון הצוות בבית החולים התחשב בי, כי זו עבודה פיזית, וגם התגובות של המטופלים היו חמות. החל מסבתות שמברכות אותך בכל השפות ועד לאימהות שדואגות לך שלא תידבקי מהילדים. יש משהו שמאוד עוזר בלהיות אמא ורופאת ילדים. את מבינה ללב האימהות ויכולה לשתף ולהזדהות עם החוויות האישיות".

בתשובה לשאלה מדוע לא יצאה לחופשה כדי להימנע ממצב כזה, השיבה ד"ר ויטנברג: "אמרתי לעצמי שאם התינוק לא ייצא עד שבוע 40, אז אצא לחופש, אבל העדפתי להיות בבית החולים, כי בפעם הקודמת ילדתי בתוך רבע שעה מהציר הראשון, ויצא שילדתי בבית. אז העדפתי להיות בבית חולים כדי להיות קרובה ולעבור ישר לחדר לידה. יצא שבדיוק ביום הלידה עבדתי בתינוקייה, ואמרתי לאחיות בצחוק 'חכו, תכף אחזור עם התינוק שלי', וזה באמת קרה".

"הייתה לי חוויה טובה"

התינוק המתחשב חיכה עד לסוף המשמרת, כשאמו, ד"ר ויטנברג, היתה באמצע בדיקה אחרונה.

"לא היה לי מושג ולא הרגשתי כלום לאורך המשמרת, אבל פתאום היו ירידת מים וצירים. בדיוק עמדתי לסיים את העבודה וללכת. הייתי באמצע בדיקה של תינוק לאחר הלידה, ואז יצאתי מהתינוקייה ועברתי לחדרי לידה. הצוות בתינוקייה ליווה אותי ובא מייד אחרי. אני גם רופאה בחדרי לידה בתורנויות, אז אני מכירה גם את כל הצוות שם. עד שבעלי הגיע ופתח תיק, המיילדות עזרו לי ללחוץ. זו פעם ראשונה שהייתי מטופלת בבית החולים שבו אני עובדת, והיתה לי חוויה ממש טובה".