"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מדענים יצרו מגנט נוזלי

קבוצת מחקר מהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי בקליפורניה יצרה להפתעתה טיפות נוזל השומרות על תכונותיהן המגנטיות • התגלית עשויה להיות שימושית בתחומי ננו-רפואה ואלקטרוניקה

,עודכן

קבוצת חוקרים במעבדה הלאומית לורנס ברקלי בקליפורניה, יצרו נוזל מגנטי השומר על תכונותיו.

המחקר עסק בהדפסת חומר הכולל תחמוצות ברזל בתלת מימד. כשנבדק החומר, התגלתה בו תנועה ותכוניות מגנטיות. החוקרים החליטו ליצור טיפות מזוקקות המורכבות מתחמוצת ברזל, מים ושמן, על ידי זיקוק והחדרה של החומר לנוזל אחר. לאחר מכן, חשפו אותו למגנט, מה שהפך אותו למגנטי בעצמו.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בכך אין חידוש.

אבל ההפתעה היתה שהחומר הנוזלי בצורת הטיפות נותר מגנטי גם אחרי שהוא הורחק מהמגנט שיצר עליו השראה. מגנט נוזלי, השומר על תכונותיו המגנטיות הוא תגלית בפני עצמו עם השלכות רחבות לתחומי תעשיה ורפואה, כפי שגם ניתן לראות בסרטון מטה, לצורכי הולכת תרופות, ננו רובוטיקה או תקיפת תאים חולים באופן מדויק, לצד שימושים אפשריים בתעשיית האלקטרוניקה.

תומס ראסל, פרופסור מאוניברסיטת מסצ'וסטס שהיה שותף למחקר, אומר כי "למעשה ניתן לייצר ככה מגנטים שהם נוזליים ולהתאימם לצורות שונות כשבעצם עיצוב המגנט והצורה שלו תלויה במדען המתכנן".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר