הרפורמה בבריאות הנפש: זמני ההמתנה לא התקצרו, מספר מפגשי הטיפול מוגבל

ארבע שנים לרפורמה בבריאות הנפש: מספר המטופלים אמנם הוכפל, אבל זמני ההמתנה לטיפול נמשכים עד שנה, מטופלים פונים למסלול "בחירת מטפל" בתשלום גבוה, וקופות החולים מגבילות את מספר המפגשים.

את הנתונים הללו העביר הגוף המתקרא "קואליציית הארגונים לבריאות הנפש". חבריו צפויים להיפגש הבוקר עם הנהלת משרד הבריאות, ויבקשו להכניס שינויים ברפורמה המגומגמת, לטובת המטופלים.

הטענה המרכזית של הארגונים היא כי השיטה הנוכחית, שמגדירה תשעה מפגשים כ"טיפול", פוגעת באוכלוסייה שזקוקה לטיפולים ממושכים. אוכלוסייה כזו הופכת להיות "לא רווחית" עבור קופות החולים. עוד נטען שלקופות אין מענה לחולים עם בעיות נפשיות מורכבות, והם מפנים אותם למערכת הממשלתית העמוסה.

"מודל התמחור הנ"ל יוצר תמריץ שלילי לקופות שלא לקחת אחריות על הטיפול המורכב יותר בקהילה", טוענים בארגונים הללו, ומבקשים שמשרד הבריאות יקבע מספר מפגשים סביר לטיפול. זמן ההמתנה הממוצע לטיפול נפשי עמד ב־2018 על 150 יום בממוצע. מנתוני משרד הבריאות בנושא שנחשפו ב"ישראל היום", התברר שזמן ההמתנה הזה היה ארוך אף יותר והגיע לחצי שנה ושנה בחלק מהמקומות, ובפרט בקרב ילדים.

"לזמן ההמתנה הארוך יש השלכות הבאות לביטוי בפגיעה ביעילות הטיפול, הידרדרות נפשית, תחלואה גופנית, השלכות משפחתיות וחברתיות והסטה למערכת הפרטית למי שידו משגת", מציינים נציגי הארגונים. נוסף על כך, חלק מהמטופלים מופנים למסלול מטפל עצמאי, בתשלום של כ־120 שקלים למפגש.

בארגונים מבקשים שמשרד הבריאות יגדיר לקופות סטנדרט לזמן המתנה מרבי, ושיפרסם באופן שוטף את זמני ההמתנה במרפאות השונות. כמו כן הם מבקשים כי במסלול "מטפל עצמאי" המבוטחים ישלמו השתתפות עצמית בגובה 28 שקלים ולא כפי שנהוג כיום.

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, המרכזת את קואליציית הארגונים לבריאות הנפש אמר כי "בחלוף ארבע שנים לרפורמה, הגיע הזמן שהמתמודדים בבריאות הנפש יקבלו שירות כמו כל יתר המבוטחים בקופה. הטיפולים עבורם חייבים להיות זמינים, איכותיים ובזמני המתנה מינימליים, בדיוק כמו בהתייחסות לכל בעיה רפואית אחרת. צריך להפסיק להתייחס למתמודדים בבריאות הנפש כחצר האחורית של מדינת ישראל".