"רוב היוונים מאמינים שישראל היא בעלת הברית האמיתית היחידה שלנו באזור"

כבר ביום השבעתה של הממשלה השמרנית החדשה של יוון, לפני שבוע, נועד שר הפיתוח וההשקעות הטרי, אדוניס יאורגיאדיס, לפגישה בת יותר משעתיים עם שגרירת ישראל באתונה, אירית בן-אבא, בה הועלו רעיונות מעשיים לפיתוח הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות.

יאורגיאדיס, סגן נשיא מפלגת השלטון ״דמוקרטיה חדשה״, הוא לא רק אחד הפוליטיקאים הפופולריים ביותר ביוון, אלא נחשב לבולדוזר אמיתי. כשכיהן לפני שנים ספורות כשר בריאות, הצליח למרות המשבר הכלכלי העמוק בארצו להעניק תרופות ללמעלה משני מיליון מחוסרי ביטוח רפואי מבלי להגדיל את מסגרת תקציב משרדו.

כעת הוא מסתער על תחום הפעילות העיקרי, שראש הממשלה החדש, קיריאקוס מיצוטאקיס, מבקש לקדם - השקעות זרות ביוון, וגם לישראל הוא מייעד תפקיד בפיתוח כלכלת יוון. 

"הקשרים בין שתי המדינות הם היום טובים יותר מאי פעם", אומר יאורגיאדיס בראיון ל"ישראל היום", "הידוק הקשרים החל ב-2010 כשראש הממשלה דאז, פפנדראו, נפגש עם נתניהו. הממשלה היוונית הבאה בראשות סמראס ייסדה את המשולש בין יוון, ישראל ומצרים".

"גם בתקופת ראש הממשלה ציפראס נמשך הידוק היחסים. אביו של ראש הממשלה הנוכחי היה זה שכונן את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל ומיצוטאקיס מעוניין להדק את היחסים עם ישראל", הוסיף יאורגיאדיס.

שר הפיתוח וההשקעות הבהיר כי "אנחנו באמת מאמינים בחשיבות היחסים הללו, והדבר הטוב הוא שרוב האוכלוסיה היוונית מאמינה היום שישראל היא בעלת הברית האמיתית היחידה של יוון באזור - מאחר שיש לנו איומים משותפים ואנחנו חולקים ערכים משותפים".

"ישראל היא הדמוקרטיה המערבית היחידה במזרח התיכון, כך שזו המדינה היחידה עמה אנחנו יכולים לדבר בשפה משותפת. עתיד היחסים בין שתי המדינות מבריק", הוסיף יאורגיאדיס.

איפה תרצה לראות השקעות ישראליות?

"ראשית, בתחום הטכנולוגיה. ישראל היא קרוב לוודאי המדינה המובילה בעולם בתחום החדשנות הטכנולוגית. אנחנו מעוניינים לפתח שיתוף פעולה גדול יותר בין אוניברסיטת סלוניקי והטכניון בתחום הזה. וכמובן גם בתחום התיירות".

השר היווני סיפר כי משקיעים ישראלים רבים רוכשים מלונות יווניים, נדל״ן וקרקעות. "מדוע שלא ישקיעו גם בתחום בתעשייה?", שואל יאורגיאדיס, "יוון יכולה להוות הזדמנות טובה למשקיעים ישראליים בתחום זה מאחר שעלויות המשכורות הן מאוד תחרותיות, אנשים כאן בעלי רמת חינוך גבוהה ואנחנו חברים באיחוד האירופי - כלומר שקל לייצא מכאן מוצרים לשאר האיחוד".

"מעבר לכך", הוסיף יאורגיאדיס, "אנחנו קרובים מאוד לישראל. כך, שיש לנו יתרונות שיכולים להיות מאוד מעניינים למשקיעים".

ומה תאמר לישראלים החוששים להשקיע בגלל המשבר הכלכלי?

"אני מבין את החששות שלהם. זו גם הסיבה שהממשלה הנוכחית נבחרה. תהיה לנו ממשלה יציבה בארבע השנים הקרובות, האווירה הפוליטית תהיה יציבה, וראש ממשלה שתומך מאוד בפיתוח עסקים, רוצה לפתוח את השוק ולעשות ליברליזציה של הסביבה העסקית. בעקבות המשבר, ערכי הנכסים עדיין נמוכים, כך שאם רוצים להשקיע זה הזמן הנכון לבוא הנה".

יאורגיאדיס מעודד מאוד מתגובות השווקים הפיננסיים לניצחון הסוחף בבחירות של "דמוקרטיה חדשה": "הציפיות מהתפתחות הכלכלה היוונית בחודשים הקרובים גבוהות ביותר. הנפקנו אגרות חוב לעשר שנים בגובה ריבית של 1.9%, שהוא הנמוך ביותר בהיסטוריה שלנו. כלומר, אנשים באמת מאמינים בממשלה החדשה".

ראש ממשלת יוון החדש, קיריאקוס מיטסוטקיס, בפרלמנט // צילום: איי.פי

"נפגשנו עם המוסדות הכלכליים הבינלאומיים, 'הטרויקה', והצגנו בפניהם את החקיקה המתוכננת לחיזוק סביבת העסקים ביוון. התוכנית תובא להצבעה עד סוף אוגוסט. הם היו מאוד מרוצים. השאיפה הראשונה שלנו היא להפוך את יוון למדינה ידידותית באמת לעסקים ולהאיץ את תוכנית ההפרטות".

"יותר משקיעים כבר מגיעים", סיפר יאורגיאדיס. הוא מסביר: "המשקיעים שמעו שיש תזוזה. עד ה-1 בספטמבר נפרסם מכרז לחברת ייצור הרכבים לצבא. כאן יש לנו עד כה עניין גדול מצד שתי חברות ישראליות".

בחירתה של הממשלה השמרנית החדשה ביוון לוותה בהתחדשות המתיחות עם טורקיה, בעקבות קידוחי הגז שאנקרה יזמה במימי צפון קפריסין ועיצומים שהטיל עליה בשל כך האיחוד האירופי.

האם יאורגיאדיס רואה בסכסוך זה סכנה פוטנציאלית לכל האיזור? "הייתי מעדיף טורקיה יציבה ומערבית", הוא אומר, "אך, ארדואן החליט לקבל את טילי ה-S400 מרוסיה. זה לא איום רק כלפי יוון, אלא לכל האיזור".

"הנשיא טראמפ החליט בשל כך לחסום את אספקת מטוסי ה-F35 לטורקיה. כך שיש מתיחות בין יוון, טורקיה, קפריסין, ישראל וארה״ב. אני לא מעריך שהטורקים יסתכנו בעימות גדול עם כולם. אנחנו עוקבים אחרי המצב, אך ללא פחד ופניקה".

הרושם הוא שבכל פעם שלארדואן יש בעיות פנימיות, כאלו שיש לו כעת, הוא יוצר מתיחות, כמו לדוגמא עם סוגיית המהגרים הלא חוקיים.

"יש דאגה גדולה ביוון, שאחת מדרכי התגובה שלו לסנקציות שהטיל האיחוד האירופי בגלל הקידוחים במימי קפריסין או בגלל יחסיו הרעים כעת עם ארה״ב תהיה חידוש זרם הפליטים הלא חוקיים. כלומר, פתיחת הגבולות ושיגורם הנה".

מפגש טרילטרלי בין ישראל יוון וקפריסין // צילום: קובי גדעון/לע"מ

"זה איום ועניין לדאגה. אבל בתקופת ממשלת סמראס, למרות שארדואן פתח את גבולות טורקיה, שלטנו על הגבולות. הבעיה הפכה לאקוטית ב-2015 כשציפראס החליט, שהוא מעוניין בגבולות פתוחים. לא תהיה לנו מדיניות של גבולות פתוחים. אנחנו יודעים איך להגן על ארצנו".

האיחוד האירופי החליט על סימון מוצרים שבאים מ״שטחים כבושים״ בידי ישראל. אין סימון כזה לגבי השטחים הכבושים בידי טורקיה בצפון קפריסין. זה נראה לך מצב נורמלי?

"לא. עבורנו צפון קפריסין לא קיימת. יש שם כיבוש לא חוקי. אנחנו לא מכירים בצפון קפריסין כמדינה, והאיחוד האירופי צריך להיות יותר נוקשה מול הכיבוש הלא חוקי הזה של מדינה באירופה. זו שערוריה שהמצב הזה נמשך עד היום. אני שותף לכל החששות הישראליים לגבי המתרחש. יש לכם ידיד, שיסייע לכם".

הממשלה שלכם תקבל החלטה אמיצה לגבי מיקום השגרירות היוונית בישראל?

"אני לא מכהן כשר חוץ. אני לא יכול לבטא עמדה רשמית בעניין. אני יכול רק לומר, כהיסטוריון, שלמדתי בספרי ההיסטוריה שירושלים הייתה תמיד עיר יהודית".

יאורגיאדיס מתכוון לבקר בקרוב בישראל יחד עם עמיתו, שר החקלאות מאקיס וורידיס, שהואשם באנטישמיות. שניהם - פוליטיקאים אהובים מאוד, היו חברים במפלגת הימין הלאומנית "לאוס", ובחרו להשתלב במפלגה השמרנית. גם יאורגיאדיס הואשם בעבר על שכמוציא לאור קידם את ספריו של אחד הסופרים האנטישמיים הגדולים ביותר ביוון של היום. יאורגיאדיס הביע חרטה פומבית על מעשיו, ומאז הוא נחשב לידיד גדול של הקהילה היהודית המקומית וישראל.

הפגנה של מפלגת ׳השחר המוזהב׳ שהוצאה מהפרלמנט // צילום: איי.פי

"לפני עשור", הוא מספר, "כשמוניתי לתפקיד במשרד הפיתוח והספנות, היו בישראל חששות כלפיי. נשיא הקהילה היהודית הכיר אותי והגן עליי".

יאורגיאדיס הוסיף: "אני רוצה לסייע במאבק באנטישמיות, שהיא בעיה גדולה ביוון. מפלגת ׳השחר המוזהב׳, שישבה בפרלמנט, היתה ראיה לבעייתיות הזו. כעת היא מחוץ לפרלמנט וזה היה צעד גדול קדימה עבור הדמוקרטיה שלנו שמראה את רצון העם להילחם באנטישמיות".

"שר החקלאות שמעורר כעת דאגה הוא ידיד גדול של ישראל. אנשים רבים עשו טעויות בעברם. גם אני עשיתי טעויות בעצמי. אבל אנחנו רוצים ביחסים חזקים עם ישראל ומאמינים בהם. אנטישמיות היא חרפה. לכן הבעתי פומבית התנצלות על טעויות שעשיתי. ביקשתי סליחה מאנשים שמעשיי פגעו בהם. זה בא מלבי".

למדת היסטוריה ואצה עוסק בהיסטוריה. איך אתה מסביר את קיומה של אנטישמיות ביוון, למרות שיוונים ויהודים היו באותו צד במלחמת העולם השנייה?

"תמיד היינו באותו צד. האנטישמיות באה מהעבר. אנשים רצו להאשים אחרים בכשלונות שלהם ומעשיהם הרעים. ביוון, למרות שיש לא מעט אנטישמיות, האנטישמיות מעולם לא הייתה אלימה".

"במהלך מלחמת העולם השנייה יוונים רבים הצילו יהודים. היום יש שינוי משמעותי. אחת הסיבות לכך היא שכל הפוליטיקאים מצהירים פומבית שישראל היא החברה הטובה ביותר שלנו. כך שאין ביוון יותר מקום לאנטישמיות. אני חייב להיות כן: ציפראס גם סייע לנו בכך. שכן אחד מסוגי האנטישמיות המודרנית היא העניין הפלסטיני, וניתן לראות אנשי שמאל קיצוני רבים ביוון שמאשימים את ישראל בהיותה רייך רביעי נאצי נגד הפלסטינים".

"העובדה שהייתה לנו ממשלת שמאל, שאמרה שהיא מאמינה בקשרים חזקים עם ישראל מאוד עזרה, שכן אנשים רבים הבינו שהם טעו", הסביר יאורגיאדיס.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו