"מלך האריות": ביונסה לא הרשימה

לעומת הרימיקיים האחרים של דיסני ("היפה והחיה", "אלאדין", "סינדרלה"), היחיד שהייתה הצדקה לקיומו היה זה של "ספר הג'ונגל", שאותו ביים ג'ון פאברו ("איירון מן"). האפקטים הממוחשבים המדהימים שלו בראו עולם טבעי-מלאכותי מרהיב והפכו את הסרט לתצוגת תכלית מרשימה של טכנולוגיה פורצת דרך. כעת, עם הרימייק של "מלך האריות", שגם עליו חתום פאברו, זה קורה שוב.

•אחרי "מלך האריות": על מה עובדים בדיסני?

• כך השפיעה ביונסה על "מלך האריות"

בתור התחלה, הסרט נראה מדהים. בשנים הספורות שחלפו מאז "ספר הג'ונגל", האמצעים הדיגיטליים רק המשיכו להשתכלל, ולראיה, הג'ונגל האפריקאי שניבט כעת מהמסך דומה שתי טיפות מים לסרט טבע תיעודי של נשיונל ג'יאוגרפיק. האדמה המחורצת, הצמחייה העבותה, המים הזורמים, האבק המרחף, הדרך שבו האור נופל ומטיל צל, וכמובן, החיות. עכברים קטנטנים, זבובים, פילים, פרפרים, מה שתרצו. "מגניב שהם השתמשו הפעם באריות אמיתיים", אמרה ילדה צעירה באולם הקולנוע לאימא שלה. אבל שום דבר כאן לא אמיתי. כלום. וזה בלתי נתפס.

על אף שגולת הכותרת הבלתי מעורערת של "מלך האריות" החדש היא האופן הקסום שבו הוא מצליח לגרום לצופים להאמין למה שעיניהם רואות, גם הסרט עצמו די על הכיפאק. הסיפור הטרגי והסמי-שייקספירי על אודות גור האריות סימבה, שיוצא לגלות לאחר שדודו המרושע סקאר הורג את אביו, המלך מופאסה, אומנם הופך כאן לאפל ומפחיד יותר, אך האירועים הדרמטיים המסעירים עדיין מתובלים בשירים המוכרים של טים רייס ואלטון ג'ון (שכמובן מוגשים בעיבודים חדשים), וגם האתנחתות הקומיות של פומבה חזיר הבר וטימון הסוריקטה (שבגרסה זו מדברים בקולם של סת' רוגן ובילי אייכנר) נותרו על כנן.

העובדה שהסופרסטאריתביונסהתרמה את קולה לגרסה הזו הרשימה אותי הרבה פחות, יש לציין. את התרומה שלה כ-נאלה, אהובת הנעורים של סימבה, ניתן לסכם כהופעת אורח שולית, במקרה הטוב, וגם השיר החדש שלה, שמפציע איפשהו באמצע הסרט, מרגיש מודבק ובולט מיד בזכות העובדה שהוא הרבה פחות טוב מהשירים המקוריים. עם זאת, יתר המדבבים – שכוללים את דונלד גלובר, בתור סימבה, את צ'יווטל אג'יופור, בתור סקאר המרושע, את ג'ון אוליבר, בתור הציפור הנוירוטית זאזו, ואת ג'יימס ארל ג'ונס המלך, בתור מופאסה (כמו בגרסה המקורית) – עושים כולם עבודה מצוינת ומצליחים להפוך את הקטע הזה, שבו חיות שנראות אמתיות מדברות, שרות ומספרות בדיחות, לטבעי והגיוני לחלוטין.

פאברו טוען את הסרט בכמות נדיבה של פאתוס, והסצנות הדרמטיות – כמו המוות המטלטל של מופאסה, או הקטע שבו סימבה מתבונן בגעגוע בהשתקפותו במים תחת שמיים זרועי כוכבים - אפקטיביות למדי ואפילו מרגשות. כמובן שגם נעימת הנושא הבומבסטית והבלתי ניתנת לעצירה של האנס זימר – שהמשיכה להתנגן בראשי בפול ווליום בימים שלאחר הצפייה – עושה את שלה.

"מלך האריות" הוא בקלות הרימייק הטוב ביותר של דיסני עד כה, אך יתכן שזה קשור לעובדה שלא גדלתי על ברכיו של "מלך האריות" המקורי, ומעולם לא חשבתי שהוא יותר מסרט חביב וכייפי. אם הקשר שלכם לסרט המקורי משמעותי יותר, ואם אתם חשים שהוא אחראי במידת מה לעיצוב ילדותכם, יש מצב שהתגובה שלכם לסרט החדש תהיה קצת פחות חיובית וחד משמעית. ראו הוזהרתם.

"מלך האריות", ארה"ב 2019

ציון: 8

•הסיקור המלא: עומר אדם בפארק הירקון

•כל התמונות מההופעה של עומר אדם

•רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם