בעקבות ההתפרצות: המלצה למהפכה בחיסוני החצבת

פרסום ראשון: ועדת מומחים למחלות זיהומיות ממליצה למשרד הבריאות להקדים את מנת החיסון השנייה לחצבת מגיל 6 לגיל שנתיים, כצעד להילחם במחלה ולמנוע את ההתפרצות הבאה. 

המומחים החליטו להשאיר את המנה הראשונה של החיסון בגיל שנה, ולא להקדים אותה לגיל תשעה חודשים. עם זאת, יישום ההמלצה יארך כמה שנים בשל "אתגרים לוגיסטיים", כפי שציינו המומחים. המשמעות היא שללא תוספת תקני אחיות ותוספת תקציב עבור חיסונים וחיזוק טיפות החלב, לא יהיה אפשר ליישם את ההמלצה. יישום ההמלצה טעון אישור של הנהלת משרד הבריאות.

חברי הוועדה ציינו כי מתן חיסון נוסף בטיפות חלב דורש תוספת כוח אדם. כמו כן, למשך כמה שנים מנת החיסון השנייה תינתן גם בגיל שנתיים וגם בגיל 6 (עד שיגיע לכיתה א' המחזור הראשון של בני שנתיים שכבר חוסנו), ולכן יהיה צורך בתוספת תקציב מוגבלת בזמן למימון הקדמת החיסון.

כיום ניתן החיסון לחצבת בשתי מנות - מנה ראשונה בגיל שנה ומנה שנייה בכיתה א' (גיל 6). בפני הוועדה עלו כמה הצעות לשנות את תוכנית החיסונים. הצעה אחת היתה להנהיג חיסון בגיל תשעה חודשים (מנה 0), ואחריו מנה נוספת בגיל שנה ועוד מנה בכיתה א'.

עוד בנושא: 

• משרד הבריאות אוסר על "חיסונים הומאופתיים"

• בגלל חשש מחצבת: 120 תלמידים לא מחוסנים הורחקו מבי"ס בחדרה

• נוסעי טיסת אל על מתאילנד נחשפו לחצבת

הצעה אחרת היתה להקדים את גיל המנה השנייה לגיל שנה וחצי, הצעה שנדחתה מכיוון שיש צורך במרווח זמן של שלושה חודשים בין המנה הראשונה לשנייה, ועלה חשש שלא יהיה מרווח מספיק.

"כל חברי הוועדה חוזרים וקובעים שהפעולה החשובה ביותר למניעת חצבת היא מתן שיעור גבוה ככל האפשר של המנה הראשונה של החיסון נגד חצבת בגיל שנה. על משרד הבריאות למצות את הדרכים המתאימות להשגת יעד זה", ציין פרופ' שמואל רשפון, יו"ר הוועדה המייעצת לחיסונים ורופא לשכת הבריאות בחיפה.

"הקדמת גיל מתן המנה השנייה תצמצם באופן משמעותי את שיעור מי שבסיכון להידבק בחצבת בקרב בני שנתיים עד שש שנים ואת שיעור התחלואה בקרבם. ברוב המדינות המפותחות ניתנת המנה השנייה לפני כיתה א'".

ד"ר אריק האס משירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות ציין כי החיסון נגד חצבת יעיל יותר כשהוא ניתן מעל גיל שנה. יעילות המנה הראשונה כאשר ניתנה מגיל 11-9 חודשים היתה 84 אחוזים, לעומת יעילות של 93 אחוזים בקרב ילדים שחוסנו בגיל 12 חודשים ויותר. "על הוועדה לדון בשאלה אם רצוי לקחת סיכון זה של הקטנת יעילות החיסון כדי להעניק הגנה מוקדמת יותר", נימק. 

פרופ' מנפרד גרין, יו"ר הוועדה לביעור החצבת: "נמצא שהילדים לא מקבלים בזמן את החיסון, וחלק נכבד מקבל את המנה הראשונה רק בגיל 15 חודשים או מאוחר יותר. לכן הפעולה החשובה ביותר ממשיכה להיות לוודא מתן החיסון בגיל 12 חודשים".

ד"ר חגי לוין, חבר הוועדה ויו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, התנגד להקדמת מנת החיסון ואמר שיש למצות את מאמצי החיסון בתוכנית החיסונים הנוכחית: "מתן מנה שנייה בטיפת חלב יפחית את יכולת האחיות להשיג את הילדים שלא קיבלו שום מנת חיסון. לכן לא צפויה העלאת שיעור כיסוי החיסון, אלא להפך".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו