"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

שלוש שנים לרפורמת האשראי: העסקים הקטנים רק הרוויחו

יש תוצאות בשטח: לאחר אימוץ מסקנות ועדת הריכוזיות בבנקים, העסקים הקטנים מקבלים יותר מנתח האשראי ומשלמים ריבית נמוכה יותר • גם העמלות הוזלו באופן משמעותי

,עודכן
הרפורמה עבדה // צילום אילוסטרציה: GettyImages

הרפורמה שהביאה להוצאת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים כבר נושאת פירות, במיוחד לעסקים קטנים ובינוניים. כך עולה מניתוח נתוני האשראי - גובה האשראי ועלותו.

שלוש שנים לאחר אימוץ מסקנות ועדת הריכוזיות בבנקים בראשות דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים, על ידי שר האוצר משה כחלון, עיקר הנהנים מרפורמת הבנקים הם העסקים הקטנים והבינוניים בעמלות, בריביות ובאשראי.

המסקנות העיקריות של הוועדה היו כי יש להוציא מידי הבנקים את האחזקות בחברות כרטיסי האשראי, ולהקים לפחות עוד בנק חדש אחד. המסקנה הראשונה יושמה בתוך לוח הזמנים שנקבע: "מקס" המוחזקת על ידי "קרן ורבורג פינקוס" במקום לאומי קארד וישראכארט שנפרדה משליטת הפועלים והונפקה לציבור. רבים התנגדו לצעד הזה והתריסו שהוא לא יסייע בתחרות האשראי, אך כאמור, הנתונים מצביעים על הצלחה לא מבוטלת למהלך.

עמלות בתי העסק ירדו משמעותית לעסקים קטנים, ירדו במידה מתונה יותר לעסקים בינוניים ונותרו דומים לעסקים גדולים. כמות האשראי גדלה, וכך טופל מחנק האשראי לעסקים קטנים וגדולים. שיעור הריבית על האשראי ירד.

ככל הנראה, קידום הקמת מאגד סליקה תרם אף הוא להורדת שיעור העמלות לרמת עלויות שהיתה נהוגה קודם לעסקים גדולים בלבד.

דרור שטרום // צילום: דודי ועקנין

המרכיב המרכזי הנוסף ברפורמה, הקמת בנק חדש, טרם יושם. קבוצת מריוס נכט כבר הגישה בקשה לרישיון בנק והיא ממתינה לאישור מבנק ישראל. אם גם מהלך זה יושלם, הרי שיחד עם השלמת מאגר המידע המשותף לנתוני אשראי, יקום בנק ראשון בישראל אחרי 50 שנה. מניתוח הנתונים עולה כי גובה העמלות לעסקים קטנים זחל מטה בכחצי אחוז בין 2015 ל־2018.

לעסקים קטנים הירידה היתה משמעותית הרבה פחות, ואילו לעסקים גדולים לא חל שינוי בגובה העמלות באותן שנים.

הבנקים יאבדו רלוונטיות?

הגדלת התחרות בתחום הפיננסים בארץ הומלצה כמעט על ידי כל גורם מקצועי בעשורים האחרונים, מאז ועדת בייסקי מ־1983. המהלך הזה הוכיח פעם נוספת שהתחרות נחוצה למשקי הבית ולעסקים. אלא שבינתיים הגבולות בין הבנקים לחברות ענק קמעונאיות בעולם, כמו אמזון ופייסבוק, לבין הבנקים, מתחילים להתעמעם. באוצר ובבנק ישראל מקדמים בצעדי ענק את מאגר נתוני האשראי ולשכת שירות לבנקים, שתאפשר הקמת בנקים חדשים בעלות נמוכה יותר. בקצב הזה, השאלה היא מה יקרה קודם בישראל - תגבר התחרות בין הבנקים, או שהבנקים יאבדו מהרלוונטיות שלהם?

גיוון האפשרויות בתחום התשלומים הדיגיטליים עשוי לייתר את כרטיסי האשראי כבר בשנים הקרובות. אחד ממנהלי בתי ההשקעות הגדולים בשוק אמר ל"ישראל היום" כי זו הסיבה לכך שהם לא התחרו על רכישת אחת מחברות האשראי - "את הרגולציה ההדוקה יעקפו בקרוב מהצד חברות אינטרנטיות", הוא העריך.

שר האוצר משה כחלון אמר כי "כשהעסקים הקטנים נהנים מתנאים טובים יותר, ציבור הלקוחות מרגיש בכך באופן מיידי והמשק הישראלי כולו מרוויח".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר