בזמן מסאז': ביצע עבירות מין במטופלת

בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע היום (שלישי)מעסה מקצועי, שלמה הראל, בעבירות מין שביצע במטופלת שהגיעה לקבל אצלו טיפול.

על פי כתב האישום, אישה שחיפשה עיסוי מקצועי הגיעה אל הנאשם, תושב בית עזרא כבן 63, שוחחה עימו בטלפון ואמרה לו שהיא מעוניינת בעיסוי, בעיקר באזור הכתפיים, בשל כאבים שמהם היא סובלת. השניים קבעו טיפול לשעות הערב. היא הגיעה למקום העסק של הראל, הממוקם בקריית גת, נשכבה על גבי מיטת הטיפולים על בטנה כשהיא לובשת תחתונים, והנאשם החל לעסות אותה.

"במהלך העיסוי", כך על פי כתב האישום, "קירב הראל את איבר מינו כך שנגע בכפות ידיה של המתלוננת, אשר הכניסה את כפות ידיה מתחת לגופה כדי למנוע מהנאשם להמשיך במעשיו. הנאשם המשיך בעיסוי וחזר על מעשה זה פעם נוספת. המתלוננת אשר הייתה המומה ממעשי הנאשם, לא זזה ממקומה.

הנאשם המשיך לעסות את רגליה של המתלוננת, עלה עם ידיו במעלה ירכיה, הכניס את ידיו מתחת לתחתוניה ועיסה את ישבנה. לאחר מכן הוריד הנאשם את תחתוניה של המתלוננת, ביצע בה מעשה מגונה, מעשה אינוס ומעשה סדום שלא בהסכמתה. בהמשך אחז הנאשם בכוח בידיה וביצע בה פעם נוספת מעשה מגונה".

בית המשפט: "אמון מלא בעדות המתלוננת"

עוד עולה מכתב האישום כי הנאשם, אשר בשלב זה היה עירום, הוסיף וביצע במתלוננת מעשים מגונים שונים בכך שנגע בגופה ובאיבר מינה וכן ביצע בה מעשה אינוס, כל זאת כשהמתלוננת ההמומה אינה מגיבה. הנאשם קירב את ראשה של המתלוננת לאיבר מינו. "בשלב זה", נטען בכתב האישום, "המתלוננת אמרה לנאשם שהיא רוצה ללכת והחלה לרעוד ולבכות. הנאשם כיסה את גופה של המתלוננת במגבת ואמר לה שתירגע. המתלוננת אמרה שהיא רוצה ללכת. המתלוננת התלבשה במהירות, יצאה מהחדר ומסרה לנאשם שטר של 200 שקלים, שהשיב לה חצי מהסכום והיא עזבה במהירות את המקום".

בהחלטת בית המשפט להרשיע את הראל בעבירות המיוחסות לו, הוא קבע: ״על יסוד כלל הראיות שנותחו לעיל; ובעיקר לנוכח האמון המלא שנתתי בעדות המתלוננת, הנתמכת בראיות על אודות מצבה הנפשי לאחר האירוע – הגעתי למסקנה שהיא חוותה את המעשים המיניים שביצע בה הנאשם, כפי שתיארה בעדותה. גרסתו של הנאשם, שלפיה המתלוננת, שהייתה זרה לו לחלוטין עד האירוע, בדתה נגדו עלילת שווא כה חמורה, בלי שהיה לה כל מניע לעשות זאת – אינה סבירה בעיניי. לא השתכנעתי שהתנהגות המתלוננת הייתה תמוהה במידה המכרסמת במהימנותה, כטענת ההגנה.

"לאור התרשמותי ממהימנותה ומתמימותה של המתלוננת, במידה השוללת כל ספק סביר שמא מדובר בעלילה; לאור ההסברים שהצעתי לעיל לתמיהות שהעלתה ההגנה באשר להתנהגותה; ולאור חוסר האמון בגרסת הנאשם – לא נותר בליבי ספק סביר באמיתות גרסתה, ובכך שהנאשם ביצע בה את המעשים שעליהם העידה", קבע בית המשפט.