"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

אחד מכל 5 בני נוער סובל מאנמיה או מחוסר ברזל

18% מהנערים המתבגרים בישראל סובלים מאחד התסמינים; הרוב המכריע הוא נערות • למרות ההיקפים של התופעה, קופות החולים לא מבצעות בדיקות דם שגרתיות כדי לאבחן את הבעיה

,עודכן
צילום: Getty Images // "קוראים להמליץ על ביצוע ספירת דם בקרב בני נוער"

כמעט אחד מכל חמישה בני נוער ומתבגרים בישראל (18.45%) עלול לסבול מאנמיה, אך קופות החולים לא מבצעות בדיקות דם שגרתיות כדי לאבחן זאת. אלו הממצאים ממחקר חדש שערכו חוקרי שירותי בריאות כללית במחוז חיפה וגליל מערבי, שממליצים לקיים בדיקות דם שגרתיות גם בקרב בני נוער.

כיום בדיקות דם לגילוי אנמיה מבוצעות בפעוטות בגיל 9 חודשים עד שנה, ותינוקות הסובלים מחוסר בברזל מקבלים תוסף מתאים.

החוקרים בדקו 22,310 בני נוער בני 18-11 ומצאו כי 18.45% מהם סובלים מחוסר ברזל או מאנמיה, רובם המכריע (85%) היו נערות. חוסר ברזל הוגדר כפריטין ("מחסני ברזל") נמוך מ־20 ננו גרם למ"ל, ואנמיה הוגדרה כהמוגלובין נמוך מ־12 גרם.

2,964 מתבגרים (13.2%) היו אנמיים (המוגלובין ממוצע של 11.27 גרם) ול־1,152 מתבגרים (5.16%) היו ערכי המוגלובין תקינים, אך רמות הפריטין היו נמוכות (ממוצע של 14.31 נ"ג/מ"ל).

הסיבות לאנמיה

מה גורם לאנמיה? החוקרים מעריכים ששילוב של כמה סיבות - בהן צמיחה וגדילה מהירות בגיל ההתבגרות, צמחונות, טבעונות ותזונה שבה יש מעט מקורות לברזל, וכן צריכת ג'אנק פוד, נטייה להשמנה, נטילת תרופות שונות, עיסוק מוגבר בספורט ודימום וסתי - עשוי לגרום לאנמיה בקרב מתבגרים.

ההשלכות של חוסר ברזל ושל אנמיה קריטיות עבור מתבגרים: חוסר ברזל יכול להתבטא בעייפות, בקשיי ריכוז וחשיבה, בהשלכות על ההישגים בלימודים, בשינויים במצב הרוח ובקשיי זיכרון. כמו כן, עלולה להיות פגיעה בכושר הגופני.

באנמיה חריפה עלולים להופיע תסמינים כמו עייפות (עד עילפון), סחרחורות, כאבי ראש, דפיקות לב מואצות, קוצר נשימה במאמץ ואפילו במנוחה.

"להקפיד על התזונה"

"חוסר ברזל ואנמיה הם תופעות שכיחות בקרב מתבגרים, ויכולות להיות להן השלכות חמורות. יש להיות מודעים לבעיה זו, בגיל בעייתי זה, ולנסות למנוע ולגלות זאת בהקדם", מציינים החוקרים ד"ר מוטי חיימי, מומחה ברפואת ילדים והמטואונקולוגיה מהמרכז לבריאות הילד של כללית בחיפה, וד"ר גלית קוניק גולדז'ק, מנהלת השירות לתזונה ולדיאטה של כללית במחוז חיפה וגליל מערבי.

"למרות שכיחות התופעה, לא נהוג לבדוק ולהתייחס אליה באופן שגרתי. אנו קוראים למקבלי ההחלטות להמליץ על ביצוע ספירת דם רוטינית גם בקרב מתבגרים, לפני תחילת השירות הצבאי או הלימודים האקדמיים, כדי לזהות חוסר ברזל ואנמיה גם בתקופה זו, שתאפשר טיפול מיטבי בתוספי ברזל במידת הצורך".

"חשוב להעלות את מודעות בני הנוער והוריהם, הצוות הרפואי והדיאטניות לנושא, כך שיקפידו על תזונה מותאמת לאספקת מקורות הברזל הנדרשים בגיל ההתבגרות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר