"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הודו: העיר השישית בגודלה מיובשת

משבר המים בהודו שובר שיאים • העיר צ'נאי, שבה כ-8 מיליון תושבים כמעט משותקת עקב מחסור במים • קטטות אלימות כבר פרצו ברחובות • "המחסור מאיים על כל המדינה"

,עודכן
צ'נאי המיובשת, מבט מלמעלה

האם משבר המים בהודומגיע לשיא חדש? דיווחים מתת היבשת מספרים כי כל מאגרי המים ומי התהום של העיר צ'נאי (לשעבר מדרס) התייבשו, וכעת המים מגיעים אל העיר במשאיות. מדובר בעיר השישית בגודלה בהודו, בירת מדינת טאמיל נאד, שמתגוררים בה למעלה מ-8 מיליון תושבים.

תושב העיר, ג'יאראם ונקאטסאן, שעוסק רבותבבעיית המיםמציין כי "משבר מים כה חמור שבו המאגרים ריקים לגמרי לא חוותי בעיר מאז 1992". בעל מלון בעיר הוסיף: "בהתחלה היו מגיעים מים במשאיות כל יום, כעת הם מגיעים פעם בארבעה ימים ואתה צריך למלא 20 ליטרים בבת אחת, אחרת לא יהיו לך מים. אנחנו מתאמצים להמשיך להפעיל את העסקים בעיר אך המצב קטסטרופלי". כך או כך, על פי הערכות של גורמים רשמיים בעיר כ-820 אלף תושבים מחכים כל יום למשאיות הממשלתיות שמביאות את המים, ואין להם כל יכולת לקנות מים בצורה פרטית.

תושבים מקומיים ממתינים להקצבת המים שלהם

צ'נאי היא הנפגעת האחרונה מהבצורת הקשה שחווה הודו כולה. הקושי הממשלתי לשמר מי גשמים, שאיבת יתר של המים והבצורות גרמו לכך שבשנה האחרונה 600 מיליון הודים מצויים בבעיה של מחסור במים. כן, רק רבע מכלל הבתים בארץ הענק מחוברים למים זורמים, וגרוע מכך, על פי הערכות שונות כ-200 אלף הודים מתים בכל שנה ממחסור במים.

גיוטי שארמה, מייסד ארגון חוץ ממשלתי לתחום המים בהודו, אומר כי "הבארות בהודו מתייבשות מהר יותר בכל שנה. מדובר בבעיה שמחמירה עוד ועוד, זה כבר תוקף את דלהי, בנגלור מומבאי וצ'נאי". על דברים אלו מוסיף ונקאטסן: "כיום בשכונות העוני בהודו מקבלים התושבים כעשרה גלונים של מים בכל יום, כשבארה"ב משפחה ממוצעת מקבלת 300 גלונים של מים ביום". לדבריו "הודו צפויה לגדול עד 2050 בעוד 300 מיליון איש, והיא מסתמכת על שאיבת מי תהום ולא על אגירת מים. מדובר באסון שישבש את כל הכלכלה ההודית המתבססת על השקיית שדות לחקלאות. המחסור במים היא כישלון עצום של כל המערכת ומאיימת על כל המדינה".

דעתו של ונקאטסן אינה מנותקת מהמציאות - דיווחים מצ'נאי עצמה מדברים כבר על קרבות רחוב בין כנופיות סביב תחום המים, ונראה כי הכאוס הזה עוד עלול להתגבר באם הבצורות והבזבזנות יימשכו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר