"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חיות: פסק דין "הבוגדת" יידון מחדש

חיות קבעה שפסק הדין הרבני, שאושר על ידי בג"ץ ובעקבותיו אישה שבגדה איבדה זכויותיה על הדירה יידון בהרכב מורחב

,עודכן
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות, צילום: אורן בן חקון

‏נשיאת בית המשפט העליון,השופטת אסתר חיות,קבעה היום (שלישי) כי בית המשפט ידון שוב בעתירה נגד פסק בית הדין הרבני, שקבע כי אישה שבגדה לא תהיה זכאית לזכויות על הדירה.

חיות קבעה כי פסק הדין יידון הפעם בהרכב מורחב של תשעה שופטים, בהם גם שלושת השופטים שדנו בו בהרכב הקודם. בנובמבר האחרון אישר העליון את החלטת בית הדין הרבני. מדובר בזוג נשוי, הורים לשלושה ילדים, כאשר לאחר 30 שנות נישואים הבעל גילה שאשתו בגדה בו והגיש תביעת גירושין.

בתביעהלבית הדין הרבניטען הבעל כי היות ואשתו נאפה היא "אישה מורדת שלא מקיימת עימו יחסי אישות". המגרש אגב היה שייך במקור לבעל, שקיבל אותו בירושה, והשניים התגוררו במשך 20 שנה בבית שבנו עליו. תחילה נקבע כי האישה זכאית למחצית מהבית, אך בערעור לבית הדין הרבני הגדול התקבלו טענות הבעל, לפיהן הנכס הגיע לידיו עוד בטרם הנישואים וכי יש להתחשב בעניין הבגידה.

עו"ד רות דיין וולפנר, מומחית לדיני משפחה, מסרה בעקבות כך: "ההחלטה לקיים דיון נוסף בבג"ץ היא החלטה מבורכת וחשובה, שכן פסק הדין שניתן היווה מדרון חלקלק שהכניס את הבגידה כשיקול לגיטימי בשאלות משפטיות אזרחיות. במצב שכזה, כשבגידה היא עילה לגיטימית, היא יכולה היפוטתית להשפיע גם על עניינים נוספים כמו שאלת המשמורת. ואז מה, הורה בוגד לא יהיה רשאי להיות הורה? חשוב לזכור כי המשפט האזרחי קובע היעדר אשם בגירושין. לא נכנסים למי אשם, ולכן מדובר במדרון חלקלק שאני מקווה שייעצר בדיון הנוסף בבג"ץ. יש פה סוגיה יותר גדולה, אנחנו נמצאים בעידן שבו בג"ץ מצמצם למינימום את ההתערבות שלו בפסיקות בתי הדין הרבניים, וזו מגמה מאוד מסוכנת".

עו"ד איימי בכור בוני, מומחית לדיני משפחה, התייחסה לנושא: "מדובר בהחלטה אמיצה של נשיאת בית המשפט העליון, שההשלכות שלה משמעותיות עבור כלל הנשים בישראל. לצערי מרוץ הסמכויות בין בתי הדין הרבניים לבית המשפט לענייני משפחה נמצא בשיאו, גם נוכח החוק להסדר ההתדיינויות בעניני משפחה שמאפשר לזגזג בין ערכאות למי שהגיש ראשון. ברור לגמרי שבגידה לא יכולה להיות עילה למניעת רכוש. מדובר בהתנהלות שלא תואמת את העידן הנוכחי. כאשר הזכויות של נשים וגברים הולכות אל שיוויון במזונות ובהסדרי ראיה, דווקא בעולם הרכוש ההחלטות הרבניות שאושרו בעליון מוכיח כי בבית הדין הרבני השיוויון רחוק".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר