אל גמר האן.בי.אי של 1996 הגיעה שיקגו בולס רכובה על גלי הכתרתה הטרייה לקבוצה הגדולה אי פעם. זה קרה אחרי עונה שוברת שיאים של 72 ניצחונות, מקום ראשון בליגה במדד ההתקפה וההגנה ועם הפסד בודד בפלייאוף, כשמייקל ג'ורדן הוא מלך הסלים וה־MVP (גם של האולסטאר), סקוטי פיפן נבחר לחמישיית העונה, עם דניס רודמן היו כולם בחמישיית ההגנה, חברם טוני קוקוץ' היה השחקן השישי של השנה ופיל ג'קסון מאמן העונה. הם הובילו 0:3 על סיאטל בגמר.
בשני המשחקים הבאים בסיאטל חטפו הבולס שתי תבוסות - ב־21 וב־11 נקודות הפרש. ג'ורדן קלע בשני המשחקים האלה 23 ו־26 נקודות באחוזים רעים מאוד ובקושי תרם באספקטים אחרים. הגנת סיאטל המעולה התהדרה בשלל שומרי חוץ אישיים מהטובים אי־פעם, הצליחה להגביל מאוד את השחקן הכי טוב בהיסטוריה וגרמה לו להיראות אנושי לגמרי למשך כמה ימים.
הבולס חזרו לשיקגו, ובמשחק מספר 6 סגרו את הסיפור. גם אז ג'ורדן הסתפק ב־22 נקודות ב־5 מ־19 מהשדה. זו היתה הסדרה הגרועה ביותר בקריירה שלו, עם 27.3 נקודות בממוצע ב־41.5% בלבד וכמעט איבוד לכל אסיסט שחילק.
קרי מול טורונטו.לא ירד מ־23 נקודות כל הסדרה // צילום: אי-פי
ולמה אתם זוכים לשיעור ההיסטוריה הזה, סתם ככה באמצע יוני 2019, כשאנחנו מתקרבים למשחק 6 בגמר 2019? כדי להכניס קצת לפרופורציות את מה שסטף קרי עושה בגמר הזה - ועשה בארבע סדרות הגמר הקודמות, הרצופות, שהגיע אליהן עם הקבוצה שנבנתה בצלמו. ולהשתיק את אינספור המקטרגים, חלקם כנראה "הייטרים" (לא חסרים כאלה בישראל). אולי אחת ולתמיד.
אותו קרי, שעל כל מילת שבח זוכה לציוץ מאיזה עיתונאי על כך שבגמר "הוא מופיע משחק כן ומשחק לא". אותו קרי, שעל כל עבירה שסוחט, סופר עוד כמה שהשופטים בחרו להתעלם מהן.
אותו קרי שפוגש בסדרה הזו את ההגנה הכי טובה בפלייאוף, שבחרה להתמקד רק בהוצאתו מהמשחק ושולחת אליו עוד ועוד אנשים גדולים, מהירים, חזקים, כמה מהשומרים הכי טובים בעולם (חלקם מהטובים אי־פעם), מתאמנת על, מתכננת ובונה סכמות הגנתיות שנועדו בראש ובראשונה להגביל אותו.
את הבחור הלא גדול במיוחד, לא חזק במיוחד, לא מהיר במיוחד הזה. הגנה שמנצלת את הספסל הקצר של גולדן סטייט ואת מסכת הפציעות האומללה שהיא סובלת ממנה בסדרה הזו, כדי להגביר את היחס שהיא נותנת לקרי. רק לקרי. קודם לקרי. שאחרים ינצחו.
קרי חוגג מול טורונטו. סופג, חוטף, סוחט, נאבק ונלחם // צילום: אי-פי
וקרי? 32.4 נקודות ו־5.8 אסיסטים (על 2.8 איבודים) למשחק. 42.3% מהשדה (זוכרים כמה היה למייקל מול סיאטל?). כולל תצוגת 47 נקודות במשחק מספר 3. לא ירד מ־23 כל הסדרה. הולך לקו העונשין 10.2 פעמים במשחק ועומד על 94.1% דיוק. סופג, חוטף, סוחט, נאבק ונלחם מול ההגנה הטובה בליגה. זו שרואה רק אותו מול עיניה. בזמן שחבריו מתקשים לתפקד או להישאר בריאים, הוא נותן מספרים טובים יותר מממוצעי הקריירה של איזה אחד, מייקל ג'ורדן.
אם במשחק 6, שייערך הלילה (04:00), או ב־7 במקרה הצורך, תסתיים שושלת קרי, אולי הטובה והמשפיעה בתולדות הליגה, קחו לכם שנייה כדי להבין מה ראיתם. ואולי להתבאס שלא הערכתם אותו בזמן אמת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
