נדחתה עתירה להקדים את השימוע של רה"מ

הרכב בג"ץ דחה פה אחד עתירה של התנועה לאיכות השלטון, נגד החלטתהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לדחות את מועד השימוע של ראש הממשלה נתניהו בשלושה חודשים.

העתירה התבססה על הטענה לפיה קיים חשש כי הארכה שניתנה לראש הממשלה על מנת להיערך לשימוע בעניינו, תנוצל לצורך קידום הליכי חקיקה שמטרתם למנוע את העמדתו לדין.

שופטי העליוןמני מזוז, נעם סולברג ויוסף אלרון ציינו בהחלטתם: "בינתיים, לאחר הגשת העתירה, החליטה הכנסת ה-21 על התפזרותה, באופן המשליך מטבע הדברים על אפשרות קידומם של הליכי חקיקה כאלה ואחרים. מכל מקום, לא על כך נשליך יהבנו; דין העתירה להידחות על הסף, ללא קשר להתפזרותה של הכנסת ה-21, וזאת בהיעדר עילה להתערבבהחלטת היועץ המשפטי לממשלה".

בכך למעשה קיבלו שופטי העליון את תגובתו המקדמית לעתירה של היועץ המשפטי לממשלה. בתגובה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בעניין קביעת מועד השימוע שהיא "סוגיה פרוצדוראלית שהיא בלב שיקול הדעת של גורמי התביעה ביחס לאופן ניהול הליכים פליליים".

לטענת היועץ המשפטי לממשלה, מכתבו של יועצו, עו"ד גיל לימון מה-22.5, מדבר בעד עצמו ומלמד כי ההחלטה על דחיית מועד השימוע בשלושה חודשים היא סבירה ביותר "ומאזנת כיאות בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין. בין שיקולים אלה נלקחו בחשבון היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק, ומהצד השני נשקלו האינטרסים הציבוריים של אכיפת החוק וייעול ההליכים".

מנדלבליט התייחס גם לחשש שהועלה בעתירה מפני קידום הליכי חקיקה שיפגעו במלאכת אכיפת החוק ואמר בתגובתו כי שיקול זה לא היה בשום אופן חלק ממערך השיקולים שנבחנו על-ידי היועץ ביחס למועד עריכת השימוע. לטענתו, ההחלטה להיעתר באופן חלקי לבקשת הדחייה נבעה "אך ורק משיקולים של היקף חומרי החקירה". עוד ציין היועץ כי לאחר הגשת העתירה פנה אליו סנגורו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד, על רקע החלטת הכנסת ה-21 על התפזרותה, בבקשה לדחות את מועד השימוע למועד סביר לאחר קיום הבחירות לכנסת ה-22. כזכור, היועץ דחה את הבקשה וציין כי אין הצדקה בנסיבות העניין לשנות מן המועדים שנקבעו לקיום השימוע, אשר יתקיים ב-2-3.10.2019.