"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

זינוק נוסף בגירעון: 53 מיליארד שקלים

הגירעון חרג מהיעד ב־0.9% • בניכוי המע"מ מאפריל, הוא עלה במאי ב־2.3 מיליארד שקלים • הוצאות הממשלה מינואר: 162.2 מיליארד שקלים • הכנסות הממשלה ממסים במאי: 29.7 מיליארד שקלים

,עודכן
משה כחלון // צילום: אורן בן חקון // משה כחלון // צילום: אורן בן חקון

הגירעוןבתקציב המדינה זינק לרמה של 3.8% מהתוצר, לעומת 2.9% בלבד בהחלטת הממשלה. מדובר ב־53 מיליארד שקלים, לעומת יעד גירעון שנתי בסך 40.2 מיליארד שקלים.

עם זאת, כמה שעות בטרם יצאה ההודעה על מצב הגירעון, במענה לשאלות חברי כנסת בדיון בוועדת הכספים, טענו אנשי אגף התקציבים כי הגירעון בתקציב המדינה הגיע דווקא לרמה של 3.6% מהתוצר.

מהודעת החשב הכללי במשרד האוצר עולה כי הגירעון בתקציב מתחילת 2019 הגיע כבר ל־15.1 מיליארד שקלים, פי 6.6 יותר מהגירעון בתקופה המקבילה אשתקד - אז הוא עמד על 2.3 מיליארד שקלים. בהודעה הרשמית שפרסם האוצר נמסר כי בחודש מאי בלבד נמדד גירעון נמוך יחסית בסך מיליארד שקלים בלבד, אבל בשל דחיית תשלומי מע"מ מחודש אפריל לחודש מאי, בגלל חג הפסח, הגירעון בפועל בתקציב המדינה גבוה יותר ומסתכם ב־2.3 מיליארד שקלים.

גם אתמול פרסם משרד האוצר את נתוני הגירעון בתקציב המדינה בשעת ערב. רק בשעה 18:20 הופיעה ההודעה באתר המשרד. בעבר האוצר בחר בעיתויים תמוהים עוד יותר, כשפרסם את נתוני הגירעון סמוך לחצות ביום חמישי. בכל אותן פעמים היה מדובר בנתוני גירעון עגומים, כמו הפעם.

לראשונה נחשף כי על מנת לסייע לקרנות הפנסיה הוותיקות להתאזן אקטוארית, גם עקב אי־העלאת גיל הפרישה לנשים, הזרימה הממשלה מתחילת 2019 1.7 מיליארד שקלים. כעת עם ביטול הקיצוץ בפנסיות לחצי מיליון גמלאים, הממשלה תצטרך כנראה להזרים סכום נוסף של 200 מיליון שקלים בגין אי־העלאת גיל הפרישה לנשים.

ההוצאות של הממשלה הסתכמו בחודש מאי ב־30.7 מיליארד שקלים, בעיקר לפי הפירוט הבא: כלל משרדי הממשלה - 27.3 מיליארד שקלים, ומתוכם 21.4 מיליארד שקלים במשרדים האזרחיים, וכן 5.9 מיליארד שקלים במערכת הביטחון; תשלומי הריבית על החוב הממשלתי הסתכמו ב־2.5 מיליארד שקלים.

פתיחת כל הברזים

הוצאות הממשלה בחודשים ינואר עד מאי הסתכמו ב־162.2 מיליארד שקלים (שיעור ביצוע של 40.9% מהתקציב המקורי), לפי הפירוט הבא: משרדי הממשלה - 138.2 מיליארד שקלים, תשלומי ריבית על החוב הממשלתי - 13.8 מיליארד שקלים, ופירעון קרן וריבית למוסד לביטוח לאומי - 10.2 מיליארד שקלים.

מתחילת 2019 הממשלה פתחה את כל הברזים: הוצאות המשרדים האזרחיים זינקו ב־15.8% והוצאות מערכת הביטחון עלו ב־2.9%. הכנסות הממשלה ממסים הסתכמו בחודש מאי ב־29.7 מיליארד שקלים.

ההכנסות מתחילת שנת 2019, בחודשים ינואר עד מאי, הסתכמו ב־147.1 מיליארד שקלים. בנטרול תשלומי מע"מ בסך 1.3 מיליארד שקלים שנדחו בגלל פסח מאפריל למאי, גביית המסים בפועל בחודש מאי הסתכמה ב־28.4 מיליארד שקלים בלבד. ההכנסות ממסים ישירים הסתכמו ב־14.9 מיליארד שקלים. ההכנסות ממסים עקיפים הסתכמו ב־13.4 מיליארד שקלים בלבד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר