אל ג'זירה: שנאה ישנה בעטיפה חדשה

אנחנו מוכנים להקשיב לכם בעניין השואה וללמוד קצת על השואה - בתנאי שאתם תקשיבו לנו בעניין הנכבה; אתם תדברו על הגרמנים ועל אירופה, אנחנו ניתן לכם פלשתינים". זה איזשהו סחר חליפין תעמולתי מעורר קבס שמתקיים היום לא רק בערוצים הערביים - אלא גם בעולם המערבי. ואת זה אפשר לראות בקליפ בן יותר משבע דקות - או יותר טוב: 6 דקות על 6 מיליון. זאת כנראה הדרך היחידה שערוץ טלוויזיה בעולם הערבי יכול להכניס את השואה לקהל צופים ערבי. נכון, היהודים סבלו, נרדפו ונרצחו; אבל אתם הרי מכירים אותם: הם הפכו את השואה שלהם לסחורה. הם עשו מזה כסף. זו תורה שמופצת גם בשמאל הקיצוני בארה"ב ובבריטניה. בטח בעוד מקומות.

המידע שלא מועבר בחיל החינוך בצה"ל ולא ביד ושם הוא שהעולם הערבי ספג את הרעל האנטישמי בגרסתו הנאצית מאז 1938. "השפעת התעמולה הנאצית היתה עצומה", כתב החוקר מספר אחת של העולם המוסלמי ברנרד לואיס במאמר גדול בשם "האנטישמיות החדשה" (2004).

לואיס מתייחס למודל המפלגתי של הבעת' הסורי, בתור האמצעי לאינדוקטרינציה האנטישמית במודלים דומים בכל ארצות ערב. "אנטישמיות, בסגנון אירופי, הפכה לחלק חשוב ביותר של האינדוקטרינציה". אין מרחב תרבותי שספג שנאת יהודים אינטנסיבית וברצף של עשרות שנים - כמו העולם המוסלמי. בכל מקום שתנועה פוליטית הופכת למסגרת מדינתית - כמו הרשות הפלשתינית, חמאסטן, או איראן - התוצאה היא שטיפת מוח שבמרכזה אנטישמיות.

רק לאחרונה, כשהממשלה אסרה כניסת אישים פלשתינים ביום הזיכרון, נחשף פלשתיני שסיפר כי לא ידע דבר על השואה. הוא הפך למומחה בנושא. מה שמעניין בהגשה הקטארית של אל־ג'זירה, הוא שגם כאשר הם מוסרים אינפורמציה סבירה על השואה - הם חייבים להאכיל את הקהל שלהם ביחס המסורתי ליהודים. הערבים ספגו שתי השפלות שלא התאוששו מהן עד היום מידי היהודים, שנחשבו לא רק כסוחרים עלובים - אלא בעיקר כפחדנים. 1948 ו־1967.

אגב, את אותו הנרטיב של אל־ג'זירה שמענו בשנתיים האחרונות מהמומחה הפלשתיני מספר אחת לשואה: הראיס אבו מאזן. אם כי הוא היה גרוע יותר, משום שטען שהיהודים מסיבות כלכליות הביאו על עצמם את השואה; אל־ג'זירה מעדיפה להציב את הקורבן היהודי ביחסיות מול הצועני ושאר המיעוטים הנרדפים.

הקטארים, שכמות הכסף שבידיהם הפכה אותם לכוח בינלאומי ואזורי - כולל מימון חודשי של חמאס - מאשימים את היהודים שהם חולבים את הגרמנים. הקבוצה היחידה שאיתה ניתן לקיים דיאלוג של הבנה בנושא השואה, אלו ערביי ישראל והפלשתינים. השיטה צריכה להיות באמצעות העברת מידע ללא יצירת הקשר פלשתיני־שואתי.