במשך שנים איש לא ידע שאני ניצולת שואה, עד שלפני 25 שנים נסעתי עם תלמידים לפולין וסיפרתי את הסיפור שלי. שרדתי בנס. וכששאלתי עצמי מדוע שרדתי ולמה אני חיה, הבנתי שאני חייבת לספר את הסיפור שלי. והעולם כולו צריך לזכור כל הזמן, בכל רגע נתון, שאסור לפגוע בילדים ובבני אדם. יש לנו תפקיד, לזכור ולא לשכוח - ולהעביר את הדגל לדורי־דורות - לא רק ביום השואה הישראלי והבינלאומי אלא במשך כל השנה.
נולדתי בעיירה קטנה בשם ביאלה רבאסקה שבפולין למשפחת הרשקוביץ והייתי בת יחידה. אמי היתה תופרת ששירתה את כל האצולה. ידעתי שאוכל להיות כל מה שארצה, אך למישהו היו תוכניות אחרות. במשך שנים ברחנו והסתתרנו בזהות בדויה.
המילים קצרות מלהכיל את השעות בהן ביליתי בתוך בור ביער, התחבאתי בתוך ערימת תפוחי אדמה או בתוך ארון אצל משפחה נוצרית שפרשה עליי ועל אמי את חסותה. אבי, שנאלץ להיפרד מאיתנו, חבר לפרטיזנים. הוא אמנם הבטיח לי כי ניפגש לאחר המלחמה, אך מעולם לא חזר ונספה בשואה. מכל בני העיירה התוססת שלי, שמנתה כ־4,000 יהודים - ניצלו רק 35 מבוגרים ו־2 ילדים, אני ועוד ילד אחד.
בת 13 הייתי כשעליתי לישראל ממחנות העקורים בגרמניה למעברה. בשבילי לעלייה באונייה ששמה "עצמאות" היתה משמעות אלוהית - ולכן אנחנו צריכים לזכור ולהבטיח כי מה שאנחנו, שורדי השואה עברנו - לעולם עמנו לא יעבור, כי יש לנו ארץ, מדינה וצבא.
את הסיפור שלי ואת דגל השואה אני מעבירה בארץ ובכל העולם. את השואה וניצולי השואה צריך לזכור כל השנה ולא שבוע בשנה. את האנטישמיות צריך לגנות כל הזמן ולא רק אחרי אירועים שמתרחשים. חשוב לפעול כל השנה בכל מקום בעולם כדי למנוע אירועים אנטישמיים. הספר שמספר את סיפור חיי, "רציתי לעוף כמו פרפר", נכלל בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, תורגם לשש שפות שונות, והופץ ברחבי העולם ("מבעד לארון שבו התחבאתי שמעתי קולות אנשים וחגיגות, אך אסור היה לי להשמיע מילה, לכן החלטתי שאני פרפר חופשי שעף"; העלתה בכתב את סיפור חיי נעמי מורגנשטרן מבית הספר להוראת השואה ביד ושם).
אני מקבלת לא מעט מכתבים מגרמניה, וכשאני עונה, אני כותבת שאני לא שוכחת ולא סולחת. אסור שהעיסוק בשואה יהיה במועדים קבועים, יש לעסוק בשואה ובשורדי השואה כל השנה. השואה היא חלק מהחיים שלי ושל עוד רבים, זה דבר שהוא מובנה בחיים שלנו, וזה לא משנה באיזה חודש מדובר.
הביא לדפוס: נועם (דבול) דביר
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו