2015: ילד פלא
האירוויזיון בו השתתף התקיים רק לפני ארבע שנים, אך עבורו זה מרגיש כמו היסטוריה רחוקה • נדב גדג' מתאר את החוויה מעיני נער בן 16 על הבמה הגדולה בעולם
,עודכן
תאריך הגמר: 23 במאי 2015
העיר המארחת: וינה, אוסטריה
מספר המדינות המשתתפות: 40
הנציג הישראלי: נדב גדג'
"Golden Boy", מקום 9
מקום ראשון: שוודיה
מונס סלמרלוב, "Heroes"
"מבחינתי האירוויזיון היה כבר מזמן, הוא לא האתמול שלי", אומר נדב גדג' (20), שייצג את ישראל בתחרות רק לפני ארבע שנים, כשהיה בן 16. "זה מבחינתי חלק מההיסטוריה שלי. מצחיק איך שהזמן טס. אני משרת כרגע בשלישות ברמת גן כנהג (אחרי שיצא מהלהקה הצבאית, א"נ) ואחר הצהרים ובערב יש לי הקלטות והופעות. זו תקופה לחוצה, אבל אני מנסה להוציא ממנה כמה שיותר".
"מהיום הראשון אחרי האירוויזיון אני מנסה להראות את עצמי, שאני לא רק נדב מהאירוויזיון. כשחזרתי לארץ אחרי התחרות קיבלתי גל גדול של חום, אבל מיד חזרתי לבית ספר וממנו לאולפן ההקלטות ולהופעות, שבהן את 'גולדן בוי' אני שר תמיד שיר אחרון. השיר הולך איתי והוא שייך לי ולקהל יחד, אבל זו לא היצירה שלי. יש לי עוד הרבה שאיפות והרבה מה לתת".
קשה להתחיל את הקריירה בשיא?
"מבחינתי האירוויזיון הוא משהו גדול שקרה לי, ויש לו את המקום שלו, אבל יש לי קריירה גם הרבה אחריו".
מה אתה זוכר משם?
"הייתי אז תלמיד בית ספר אז מבחינתי יצאתי לטיול בחו"ל, עם מטרה. מסביב הרבה התרגשות, הרבה חום, אווירה חזקה. שנייה לפני ששמתי את הרגל ועליתי לבמה, קיבלתי איזה 'בום', פתאום חשבתי על כל המדינה, כל האנשים שיושבים עכשיו בסלון בבית ואני כאילו רואה אותם מרחוק, מלמעלה, ואסור לי לאכזב אותם. אבל זה נתן לי את כל האנרגיות ליהנות ולהתפוצץ שם על הבמה. הרגשתי גם חום חזק מהקהל, שכולם רצו שאצליח, וזה עזר לי להתרכז".
צופים בך מאות מיליונים, איך לא נלחצת? לא פחדת?
"לפני שטסתי היתה לי שיחה עם עצמי שבה אמרתי לעצמי שאני יכול לעשות את זה. הרגשתי שזה שלי, אמרתי יאללה, אני עושה את זה. הרי לשם כך התכנסנו. לכן היה לי כיף. הייתי שם מאוזן, מבסוט ושמח".
המשפחה שלך היתה שם לצדך?
"המשפחה שלי היו שם לתמוך ומאוד התרגשו, נתנו לי להרגיש שהם סומכים עלי. אבל אני הייתי בתוך לוח זמנים מאוד מובנה ולהם היה זמן לטייל, לא היינו יחד כל הזמן. שימח אותי שהם היו בסביבה".
מה למדת על עצמך מהחוויה של האירוויזיון?
"למרות שלקחתי את זה בכיף, הייתי צריך להיות גם מקצוען, שפיץ. הייתי בן 16, גיל שבו רק מתחילים את החיים, ולקחתי את האירוויזיון כעוד חוויה שמקדמת אותי קדימה ונותנת לי ניסיון. גם למדתי להסתכל על עצמי ולתת לעצמי ציון".
טיפ לקובי מרימי?
"בעיקר שיבוא באווירה טובה ואנרגיה טובה. הוא מייצג את כל המדינה, אבל לא צריך להיכנס מזה ללחץ. צפויה לו חוויה. שישתמש בגישה הזו כדי להגיע טוב לבמה ולהביא ביצוע טוב".
<< גולדן טאצ'
העז לחלום >>
•פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
•ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
•אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
•לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו