תאריך הגמר: 20 במאי 2006
העיר המארחת: אתונה, יוון
מספר המדינות המשתתפות: 37
הנציג הישראלי: אדי באטלר
"זה הזמן", מקום 23
מקום ראשון: פינלנד
לורדי, "Hard Rock Hallelujah"
יש נאמברים שאמן צריך הרבה תעוזה כדי להופיע אחריהם. אחד כזה הוא של שירי מימון באירוויזיון 2005 עם "השקט שנשאר". אחרי כמה שנים שבהן ישראל דשדשה בתחרות, הגיחה מימון עם ביצוע שנכנס באופן מידי לקטגוריה של קלאסיקה ישראלית, כזו שכבשה לא רק את במת האירוויזיון כשהגיעה למקום הרביעי, המקום הגבוה ביותר שישראל הגיעה אליו מאז הזכייה ב-1998, אלא גם את תחנות הרדיו, עם תואר השיר המושמע ביותר בישראל באותה שנה.
מלבד הצלחת השיר, לפתע גם חזר העניין הציבורי בתחרות. גמר אירוויזיון 2005 היה הנצפה ביותר בישראל מאז שישראל ארחה את התחרות 6 שנים קודם לכן, ולאור הנתונים האלה, כאשר הגיעה הקריאה לזמרי ישראל להתמודד על הייצוג של ישראל באירוויזיון 2006, השקט אכן נשאר.
חרדת הביצוע של אמני ישראל לנוכח ההצלחה האדירה של מימון באה לידי ביטוי כבר בשלב קדם האירוויזיון. לא מעט אמנים קיבלו "רגליים קרות". רשימת הזמרים שהחליטו לבטל את השתתפותם בקדם ממגוון סיבות כללה את גבי שושן, שרי, עוזי פוקס, רמה מסינגר, הדר עוזרי ומי שעוד תנסה את מזלה בעתיד אך ללא הצלחה - מאיה בוסקילה. נדמה היה שזמרים רבים הרגישו שהצל הענק שהטילה שירי מימון הקטנה מאיים עליהם, ולכן ניסו ברשות השידור לחשוב מי יכול היה להיכנס לנעליה.
וכך, כמו משום מקום, צף לפתע מעל כולם השם אדי בטלר, מי שהשתתף באירוויזיון 1999 כחבר בלהקת עדן. כמו מימון, גם להקת עדן הגיעה למקום גבוה מאוד וגם במדד הרייטינג רשות השידור באותה השנה רוותה נחת, עם נתוני צפייה שעקפו את אלה של אירוויזיון 2005. על אף שהסיבה המרכזית לכך הייתה העובדה שהתחרות התקיימה בישראל, בכל זאת שמחו מאוד שבטלר נרשם. הניצחון בקדם נראה מובטח, במקרה זה בגלל היעדר שירים בולטים אחרים שהתמודדו מולו. בתום שעתיים וחצי נבחר בטלר לייצג את ישראל עם השיר "זה הזמן", ובמקביל הפך לישראלי השלישי, אחרי אילנית וירדנה ארזי, שייצג את ישראל פעמיים כפרפורמר.
למרות ששם השיר שנבחר היה "זה הזמן", כבר משלב מאוד מוקדם הייתה תחושה שהשיר הזה מגיע הרבה אחרי זמנו. הוא יכול היה אולי לייצג אותנו בכבוד בשנות ה-90, אבל בשנת 2006 הוא נשמע מיושן. לזכות בטלר ייאמר שבשידור החי בלטה יכולת השירה המרשימה מאוד שלו. הוא נשאר מדויק לכל אורך השיר, וגם התגבור מצד כמה זמרות עם יכולת ווקאליות נדירות מקהילה העבריים מדימונה, היה ראוי ועשה את העבודה.
ובכל זאת, החבילה כשלעצמה היתה חלבית מדי, ולא רק בגלל התלבושת הלבנה התואמת של הנוכחים על הבמה. השיר, שלא נסק לשום קרשנדו יוצא דופן, פשוט נעלם בים הגימיקים של אותה שנה. מופעי הראווה של אירוויזיון 2006 היו אינסופיים, החל ממונקו שהפתיעה עם רקדנים מעורטלים למחצה ועטויים בחצאיות קש, דרך איסלנד עם מפגן קיצוני של טעם רע כאשר הזמרת שלפה טלפון ושוחחה עם אלוהים, וכמובן - הזכייה הפינית בתחרות של להקת "לורדי", או כמו שהם מוכרים לקהל הרחב "המפלצות", כאשר הלהקה כולה מחופשת למלאכים מהגיהינום ובפעם היחידה בתולדות התחרות זכה שיר רוק כבד.
בעקבות כל אלה, אדי נאלץ להסתפק במקום האחד לפני האחרון בגמר. לבבות פטריוטיים שמחפשים נחמה, יכולים למצוא אותה אצל שוויץ, שהגיעה למקום ה-16 עם להקה שבין חבריה נמנתה ליאל קולט הישראלית.
ועוד פרט טריוויה קטנטן לסיום: בשנה זו הושמע השיר האלף (1,000!) על במת האירוויזיון. באופן סמלי, היה זה שירה של אירלנד, מובילת הזכיות בתחרות, כששובצה שמינית בסדר השמעת השירים בחצי הגמר.
<< קראו לי ישראל
כפתור אדום >>
• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
• אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
• לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו