2005: קראו לי ישראל

שירי מימון נשאה על כתפייה הדקיקות מדינה שלמה, והתמוטטה, פיזית, תחת הנטל והלחץ • על אף הקשיים, היא קטפה את המקום הרביעי, והיום היא בטוחה שיכולה היתה אפילו לזכות • "לקח לי כמה שנים לעכל את החוויה הזו, ובדיעבד יכולתי ליהנות ממנה יותר"

צילום: אורן בן חקון // שירי מימון

תאריך הגמר: 21 במאי 2005

העיר המארחת: קייב, אוקראינה

מספר המדינות המשתתפות: 39

הנציג הישראלי: שירי מימון

"השקט שנשאר", מקום 4

מקום ראשון: יוון

אנגלית, הלנה פפאריזו "My Number One"

"באירוויזיון לא הייתי שירי, הייתי משהו שהוא גדול ממני, קראו לי 'ישראל'. זו הזדמנות חד-פעמית עם המון כבוד, שהגיעה אלי בתזמון המדויק. הייתי מאוד חדורת מטרה והיה לי ברור שאני לא יכולה לפשל, כי אלה שלוש דקות שלא יחזרו, וזה לכל החיים שלך. כמו גמר 'כוכב נולד' פי 5,000. אני זוכרת הרבה מאוד לחץ. כל העיניים עלי, לכל מילה שאני מוציאה מהפה. וראיונות באנגלית, שכל מילה שאני אומרת בהם מצוטטת וממנה ייגזר אם אני מייצגת את המדינה שלי בכבוד או לא".

"זה מה שהניע אותי. לכן מאוד פחדתי, באמת, וניסיתי לשמור על הקול שלי. זה הצליח לי עד חצי הגמר. אחרי חצי הגמר, כשעלינו לגמר, עלה לי החום והייתי חולה, כולל בגמר עצמו. עליתי לבמה לשיר, חולה עם חום. אבל מהשלוש דקות עצמן על הבמה אני זוכרת שנהניתי. מהישיבה אחר כך ב'גרין רום' אני לא זוכרת הרבה, כי הייתי מטושטשת. אני רק זוכרת שהיינו מקום ראשון לאיזה 20 דקות, שזה טשטוש בפני עצמו".

היה רגע שנשברת?

"בחזרה שאחרי חצי הגמר הרגשתי ממש לא טוב, פיזית, ואז עליתי לכיוון החדר במלון, הלכתי במסדרון, ופשוט נפלתי. מילולית, נפלתי, קרסתי על הרצפה. אמיתי. לא יכולתי יותר לשאת את זה, זה היה יותר מדי, ושכבתי יום שלם במיטה כדי להתאושש. עם כל זה שהייתי מאוד מכוונת מטרה, הייתי עדיין צעירה".

קחי אותנו אל מאחורי הקלעים.

"הייתי שם 12 יום עם צוות מאוד גדול, עם הרבה דעות, הרבה לחץ, הרבה דאגה, הרבה רצון שאצליח לשמור על עצמי, והרבה רצון שלי לרצות את כולם, לתת עוד ריאיון לעוד עיתונאי, ולהיות עם המשפחה שלי שבאו, שאני לא יכולה להגיד להם 'לא'. רצו שאני אבוא לארוחת ערב ולמחרת לבית כנסת ולמחרת עוד מישהו הזמין אותי לארוחה, כל הזמן הייתי בתחושה שאני צריכה לרצות, ולא נהניתי. לקח לי כמה שנים לעכל את החוויה הזו, ובדיעבד יכולתי ליהנות ממנה יותר".

הגעת למקום רביעי, שאז נתפס כמעט כמו זכייה.

"כן, כל הכותרות היו בעדי, קיבלתי המון חום ואהבה וזה נמשך כמה שנים. וזה אחרי שבתחרות עצמה עיתונאים ישראלים היו באים אלי ואומרים, 'את יודעת שאת אחרונה בהימורים, את יודעת שהסיכויים שלך ממש קלושים'. נפשית זה היה קשה. אני בטוחה שיכולתי לקחת את האירוויזיון הזה. עד היום הוא נמצא ברשימת שירי האירוויזיון האהובים בכל הזמנים".

<< אנקדוטה בקריירה

רוק כבד הלוליה >>

• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים

• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון

• אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?

• לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר