"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פיתוח: מכ"ם פורץ דרך לרכב אוטונומי

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב פיתחו מכ"ם עבור רכב אוטונומי, המציע הפרדה גבוהה - תוך שימוש ברוחב פס נמוך ביותר

,עודכן
מכ"ם חד וחסכן. מתוך המחקר // צילום: אונ' תל אביב

חוקרים באוניברסיטת תל אביב בהובלת פרופ' פבל גינזבורג, פיתחו סוג חדש של מכ"מ שמסוגל להבחין בין עצמים בהפרדה גבוהה כשהוא פועל ברוחב פס קטן פי מאה מזה הנדרש בטכנולוגיות הקיימות. למכ"ם כזה יש כמה יתרונות חשובים: הוא מסוגל להתריע על עצמים נסתרים מהעין, כמו למשל ילד שמתפרץ לכביש, הוא זול יחסית להפעלה, ואינו מפריע לפעולתם של מכ"מים דומים המותקנים במכוניות אחרות.

"מכוניות חכמות מכילות מספר רב של אמצעי חישה מסוגים שונים, שמחליפים את חושיו של הנהג", מסביר פרופ' גינזבורג. "בין היתר משולבים ברכב מכ"מים המזהים עצמים שנמצאים לפני הרכב גם בתנאים קשים מאד, מודדים את המרחק אל העצם ושולחים התראה לבלמים במקרה הצורך. מכ"ם בעל רזולוציה גבוהה יכול להבחין גם בעצמים המוסתרים על ידי עצמים אחרים. מכ"ם כזה מסוגל לדוגמה, להבחין בילד שעומד להתפרץ לכביש מאחורי רכב חונה".

מוסיף ויטלי קוזלוב: "קיימות היום טכנולוגיות מכ"ם בעלות רזולוציות גבוהות, אך בכולן המכ"ם חייב לשדר ולקלוט אותות בטווח תדרים גדול. עובדה זו מציבה קשיים בפני הרכב האוטונומי: השימוש ברוחב פס גבוה הוא יקר, וגם עלול להפריע לפעילותם של מכ"מים המותקנים במכוניות אוטונומיות אחרות. ללא פתרון לבעיה, יתקשו רכבים אוטונומיים רבים לנוע זה לצד זה בכבישים. אנחנו ניגשנו לנושא מכיוון חדש: יישום של עקרונות מתחום האופטיקה על מכ"מים. זאת מתוך הבנה שהן האור בו עוסקת האופטיקה והן אותות המכ"מ הם גלים אלקטרומגנטיים, הנבדלים בעיקר באורך הגל".

למעשה החוקרים על עיקרון הקוהרנטיות המשמש במכשירי הדמיה, המאפשרים הדמיה תלת-ממדית ברזולוציה גבוהה של רקמות ביולוגיות. על סמך התפיסה בנו החוקרים מכשיר מכ"ם, שזיהה שני לוחות מתכת במרחק כ-32 ס"מ זה מזה, ואף זה מאחורי זה. "מכ"ם רגיל זקוק לרוחב פס של כ-500 מגה הרץ כדי להבחין בין מטרות כאלה," אומר ויטלי קוזלוב. "המכ"ם שלנו 'הסתפק' לשם כך ברוחב פס קטן מ-30 מגה הרץ. יותר מכך רוחב הפס יכול להיות זעיר ככל שנרצה, מבלי לאבד מההפרדה. זאת מכיוון שכושר ההפרדה (הרזולוציה) במכ"ם שלנו כלל אינו קשור לרוחב הפס, אלא מסתמך על עקרון פיזיקלי שונה"

"מכ"ם שיפותח על בסיס השיטה שלנו יהיה נוח וזול יחסית להפעלה, ויאפשר לרכבים אוטונומיים רבים לנוע זה לצד זה בבטחה".

במחקר השתתף הדוקטורנט ויטלי קוזלוב ממעבדתו של פרופ' גינזבורג. המאמר פורסם בסוף השבוע שעבר בכתב העתNature Communications.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר