טל מוסרי || בן 43, שחקן, מנחה ומדבב. נולד ומתגורר בתל אביב, נשוי לנעם בן גוריון, צלמת, ואב לליבי (בן 11), לדריה (בת 7) ולים (בן שנתיים). החל את דרכו בלהקת צעירי תל אביב והשתתף בתוכניות "תופסים ראש", "קריאת כיוון" ו"לא כולל שירות". הגיש בערוץ הילדים, השתתף בפסטיבלים ובסדרות ילדים ונוער, ושיחק בתיאטרון הקאמרי, במחזות זמר ובקולנוע. כיום יוצר ומנחה בערוץ ניקלודיאון, משתתף בעונה השלישית של הסדרה "כדברא" (ערוץ טין ניק לצופי יס) ובעונה השלישית של "הנעלמים". השתתף בסדרה "פוראבר" ומשחק בהצגות "גבעת חלפון אינה עונה", "סימני דרך" ו"הדוד אריה" בתיאטרון הבימה
מתי בפעם האחרונה רכבת על אופניים?
"היום. אני רוכב לכל מקום על אופניים, ואני חושב שצריך להוציא את נושא האופניים החשמליים מחוץ לחוק. אופניים עם דוושות זו הזדמנות לעשות ספורט בחינם, ואני רוכב בכל בוקר, מסיע את הילדים לגן, רוכב להוריי בשיכון דן, רוכב לפגישות ברמת החייל, ובערב להצגות בהבימה. אני תל־אביבי שנהנה מהעיר, ואני באמת ממליץ לכולם על אופניים. אם כולם ירכבו, יהיה הרבה יותר בטוח ולא יהיו הרבה תאונות".
מתי בפעם האחרונה עשית סלפי?
"בכל יום. אחת לכמה דקות עוצר אותי מישהו ברחוב, לא משנה אם הוא חייל, ילד או הורה, ואני סבבה עם זה. אם אני יכול לעשות סרטון ברכה למישהו - בשבילי זה דבר קל. באתי מעולם הילדים, וכוכב ילדים לא יכול לחיות במגדל שן. באינסטגרם ובפייסבוק מבקשים ממני 200-100 ברכות, ואני מקדיש לזה שעה ביום. מתארגן כמו לצילומים, מתלבש, מתגלח ומצלם. אין אחד שלא מקבל ממני אם ביקש. אנשים די נדהמים מהמהירות שבה הם קיבלו ממני הקדשה".
מתי בפעם האחרונה חשבת על פוליטיקה?
"אני אוהב מאוד חדשות, אבל פחות אוהב פוליטיקה. ככל שאני קורא יותר, ככה אני מבין כמה הפוליטיקה, במקום להפוך את החיים לטובים יותר, הורסת לנו אותם. לא סתם בחרתי בעולם הילדים, כי הוא רחוק כל כך מעולם הפוליטיקה, זה עולם ששומר עלי נקי וטהור. בבחירות הקרובות אני מתלבט למי להצביע. אני באמת חושב שגם בשמאל וגם בימין אין פוליטיקאים נקיים ואין פוליטיקה נקייה".
מתי בפעם האחרונה חשבת על קריירה בחו"ל?
"קריירה בחו"ל לא מעניינת אותי ולא מדגדגת לי. אני הרבה יותר מתרגש מהופעה באשדוד או ביקנעם מאשר להופיע או לצלם לקהל זר. אחי עידו ממש מתרגש מהוליווד ומברודוויי. כשהוא צילם את 'אל תתעסקו עם הזוהן', הוא היה שולח לי תמונות של הסט ההוליוודי המטורף וכתב שהוא יושב לארוחה עם מדונה ולאונרדו דיקפריו. אני מתרגש יותר מגילה אלמגור מאשר ממדונה, באמת מרגיש ככה. אני מתרגש יותר להופיע עם חומר של נעמי שמר, אסי דיין והגשש החיוור מאשר לצלם סדרה ל־HBO".
מתי בפעם האחרונה בילית עם הילדים?
"בשבת האחרונה. שבת היא קודש לילדים, ובשנים האחרונות אני משתדל להיות עם הילדים אפילו חצי שעה ביום רגיל. כיף לי בחברתם. כשהם היו תינוקות פחות התחברתי ויותר ברחתי, היום אני מחובר אליהם ולהוויה החברתית שלהם. בהתחלה הם לא הבינו למה כל הילדים מכירים אותי. כשדריה היתה בת 4 היא שאלה אותי, 'אבא, למה יש לך כל כך הרבה חברים ילדים?'"
מתי בפעם האחרונה הרגשת שלא מבינים אותך?
"ב־2015. הרגשתי שלא הבינו את המעבר שלי מערוץ הילדים לניקלודיאון. אין דבר שאני מברך עליו יותר מהטירוף התקשורתי והוויראלי שקרה אז. המדינה געשה, הודיעו על זה בחדשות ורצו לראיין אותי בכל מקום. כינו אותי 'בוגד', אבל אני לא מנהל את הקריירה שלי דרך טוקבקים. בימים הראשונים של טירוף ה'בוגד' חששתי מאוד, ואפילו לקחתי מאבטח להופעה ברמת גן. זו היתה אמורה להיות הופעה קטנה של 200 איש, אבל הגיעו 6,000. בנקודה הזו הבנתי שזה היה מהלך מדויק ונכון".
מתי בפעם האחרונה התגעגעת למישהו?
"הבוקר. לאמיר פיי גוטמן. אני פותח כל בוקר בים, רץ ושוחה בכל מזג אוויר, ואין יום שאני לא חושב על אמיר. הכרנו ב'פסטיגל' ב־1997, וזו היתה אהבה ממבט ראשון. אין הרבה קשרים כאלה במקצוע שלנו. הייתי צריך להיות במסיבת יום ההולדת הטרגית האחרונה שלו, אבל הייתי באילת, בהופעה. כשירדתי מהבמה ראיתי את הסמסים האיומים. הצטערתי מאוד שלא הייתי במסיבה".
מתי בפעם האחרונה הציעו לך להשתתף בריאליטי?
"כל הזמן יש הצעות. התשובה לכולן היא לא. אני לא אוהב לצפות בריאליטי, זה לא מעניין ולא מסקרן אותי. את מה שלמדתי אני רוצה לעשות על הבמה או מול המצלמות. אם אעשה ריאליטי יום אחד - תדעו שאני במצוקה".
מתי בפעם האחרונה בישלת ארוחה מדהימה?
"אני אוהב מאוד לאכול, כמה שזה לא נראה, ואני אוכל הרבה. אני שונא ג'אנק פוד. אשתי מבשלת מדהים, ואני אוהב לאכול בבית וגם להתפנק במסעדות מדהימות. בערך אחת לשבוע אני חייב פיצת שף, ואני חולה על פלפל חריף. פעם אחת יצא שף לבדוק מי האדם הזה שאוכל לו את כל הפלפל החריף במסעדה. מבחינת המטבח, אני יודע לעשות כלים ולהכניס למדיח. כשאשתי אומרת לי, 'תסגור את האש אחרי עשר דקות', אני נלחץ. אני באמת מאלה ששורפים חביתה".
מתי בפעם האחרונה עשית בדיקה אצל רופא?
"מזמן. אני היפוכונדר ששונא רופאים. אני ממש חושש לבריאותי, אבל עוד יותר חושש ללכת לרופא. אני טוען שרק חולים הולכים לרופאים, אז אני משתדל לא להיות חולה. יש בי חוסר אמון כלפי תרופות, רופאים ובדיקות, ואני לומד להיות קשוב לגוף שלי ולהבין מה טוב לו. אני מתחזק את הגוף והולך לטיפול פסיכולוגי, כי אני מאמין בטיפול בנפש".
מתי בפעם האחרונה יצאת לדייט עם אשתך?
"בחמישי האחרון. אני ונעם יוצאים לפחות פעם או פעמיים בשבוע לדייט, בעקבות טיפ שקיבלנו - לצאת גם אם אין כוח לדבר, כמו לחוג. זו העצה הכי טובה שקיבלנו. אנחנו לפעמים יוצאים עייפים, ובדייט אנחנו מתעוררים וזה עושה לנו טוב. אנחנו יושבים בדרך כלל במסעדות, שותים יין ומדברים. להיות לרגע אחד ביחד - זה חשוב".
מתי בפעם האחרונה סירבת להצעה מפתה?
"בשנתיים האחרונות רצו שאופיע שוב ב'פסטיגל' - וסירבתי. בדיוק קיבלתי הצעה מהבימה, והבנתי שזו הזדמנות מדהימה לחזור לעולם התיאטרון ולעשות דברים שאני חולם עליהם כבר הרבה זמן. הצטרפתי ל'סימני דרך', ואני חייב למשה קפטן (המנהל האמנותי בפועל של הבימה; ש"ז) תודה ענקית. כרגע אני שיאן הפסטיגלים בארץ, עם תשעה שבהם השתתפתי. אליאנה תדהר נושפת בעורפי עם שמונה פסטיגלים, ואני חושש שהיא תעקוף אותי. אני מחכה לראות מתי אחגוג את העשירי. מאמין שזה יגיע בזמן הנכון".
מתי בפעם האחרונה רצית להיות מישהו אחר?
"לפני 15 שנה. הייתי קנאי מאוד בשנים הראשונות שלי במקצוע, כל הזמן הסתכלתי על שחקנים אחרים, גם בעולם הילדים וגם בחוץ. קינאתי כשמישהו קיבל פרויקט בסדרה, מחזמר או תפקיד בתיאטרון, וכל הזמן שאלתי למה אני לא. כשהייתי בצומת של לאן אני הולך וקיבלתי את ההחלטה להמשיך בעולם הילדים - השלתי מעלי את הקנאה. זאת היתה החלטה שלי בלבד. ממש רציתי להיפטר מהקנאה, שהפריעה לי לעבוד ולהתקדם. היום אני לא מקנא בכלל בשום אדם ובשום שחקן. ניקיתי את עצמי מזה, וזה משחרר".
מתי בפעם האחרונה חשבת על צעירי תל אביב?
"היום. יש לנו קבוצת ווטסאפ של צעירי תל אביב בשם 'לא כולל שירות', ולאחרונה היא חזרה להיות פעילה. יש כמה משם שמאוד רוצים לעשות איחוד, בסגנון 'בוורלי הילס 90210'. אני פחות נוטה להתרפק על מה שהיה, יש לי הווה שלם ומלא, ואני רץ קדימה. אנחנו בקשר רופף, חוץ מדנה דבורין שאני עדיין בקשר איתה. אהבתי להיות בצעירי תל אביב כי זכיתי להערצה גדולה, וכשאתה טינאייג'ר זה מחמיא ונחמד. זכיתי לשיר ולרקוד וכולם הגיבו אלי, אבל בסופו של דבר לא היו לי חיים רגילים כמו של החברים שלי, שיצאו לבלות בשישי במועדונים. הייתי מבוהל ומסוגר. החברים שלי היו בעיקר מהלהקה, והייתי פחות מחובר לאנשים אחרים".
מתי בפעם האחרונה בדקת את העו"ש?
"כרגע חיפשו אותי מהבנק בשיחה שלא נענתה, אז אני מתאר לי שהם לא מתקשרים בגלל שיש לי יותר מדי כסף בחשבון. אני טיפוס לא כלכלי. הסוכנים שלי זרקו אותי מכמה פגישות כי אמרתי שאעשה דברים בחינם, וזה לדעתם לא טוב למשא ומתן. כסף זה לא דבר שמניע אותי בחיים, ואולי בגלל זה אני לא עשיר מאוד. כיוון שיש לי משפחה אני מבין את האחריות הכלכלית שלי, אז אני בודק את העו"ש לעיתים די תכופות, וכמו כל עם ישראל מקווה שהוא ישתפר. אני עובד הרבה יותר קשה ומרוויח פחות ממה שזה נראה".
מתי בפעם הראשונה הרגשת מפורסם?
"התחלתי להופיע בגיל צעיר מאוד. בכיתה ו' הייתי חלק מתוכנית נוער בשם 'תופסים ראש', וכשהייתי בטיול שנתי למצדה האוטובוס שלנו נעצר בחניון וילדים אחרים זיהו אותי והתנפלו עלי. זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שאני מפורסם, וחוויתי את זה כמשהו מפחיד. נבהלתי מאוד, והמורה שלי, שרה לשם, אמרה לי, 'עכשיו מתחיל המבחן האמיתי שלך, איך להישאר בן אדם וחבר טוב', וזה משפט שהולך איתי כל החיים. חייתי בעולם של מבוגרים, וחסרה לי מאוד הילדות. אולי בגלל זה אני נמשך לעולם הילדים. אני חווה את הילדות דרך הילדים שלי, ממש ילדותי השנייה".
shirshirziv@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו