"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החל מהשבוע הבא: הסכמים פנסיוניים של אלפי מעסיקים יבוטלו

שלב נוסף ביישום הרפורמה בפנסיה • כל עובד יוכל לבחור באחת מארבע קרנות ברירות המחדל שהמדינה בחרה, שבהן עמלות דמי ניהול נמוכות מהמקובל כיום

,עודכן
צילום: אייל מרגולין-ג'יני // עובדים במפעל סלטקס. "יש אפשרות לקרן פנסיה המציעה דמי ניהול נמוכים"

שוק הפנסיה בישראל ריכוזי מאוד - 95% מהפנסיות בישראל מנוהלות בידי חמישה גופים. לכן, במשך שנים, דמי הניהול - כלומר, העמלה שאותה גובים הגופים בעבור ניהול קרן הפנסיה - היו גבוהים מאוד, בעיקר לעובדים המקבלים שכר נמוך, שאין ביכולתם להתמקח על דמי הניהול.

החל מיום שני הקרוב, 1 באפריל, ייכנס לתוקפו השלב האחרון ברפורמת הפנסיה שהנהיגה רשות שוק ההון. עם החלת הרפורמה, הסכמים של קרוב ל־10,000 מעסיקים עם קרנות הפנסיה יבוטלו.

כעת, עם החלת יישום הרפורמה, יוכל עובד לבחור באחת מארבע קרנות ברירת המחדל שזכו במכרז של המדינה. מדובר באחת מארבע הקרנות: אלטשולר שחם, הלמן־אלדובי, מיטב דש ופסגות.

בעקבות הרפורמה, כל עובד זכאי לבחור את הגוף המסוים שאליו הוא מעוניין שיופרשו הכספים ושבו תנוהל קרן הפנסיה שלו. אם העובד לא בחר קרן פנסיה, יכול המעסיק לבחור באמצעות מכרז קרן שתנהל את הפנסיה לעובד, ולחלופין - לבחור באחת מארבע קרנות הפנסיה הנבחרות. אפשר להצטרף לכל אחת מהקרנות הנבחרות באמצעות הודעה למעסיק, בטלפון או בהצטרפות דיגיטלית פשוטה.

יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם - חברה שקרן הפנסיה שלה נכללת בתוכנית ברירת המחדל - רואה ברפורמה שינוי מבורך. "בזכות הרפורמה למיליוני עובדים, שכירים ועצמאים, נוצרה האפשרות להפקיד את כספי החיסכון הפנסיוני שלהם בקרן פנסיה המציעה דמי ניהול נמוכים במיוחד", אומר לוינשטיין ל"ישראל היום".

מנגד, איתי יעקב, מנהל אגף מוצרים במנורה מבטחים - חברה שקרן הפנסיה שלה לא כלולה בקרנות ברירת המחדל - נשמע מסויג יותר. "מדובר ברפורמה בעלת יתרונות וחסרונות גם יחד", אומר יעקב. "יש חשש כי השינוי יפגע בתהליכים המצוינים של העלאת המודעות הפנסיונית. מעובדים רבים תימנע אפשרות הבחירה, ובעקבות הפנייה לקרנות ברירות המחדל הם ייפגעו משמעותית בחיסכון הפנסיוני שלהם. זו לא הדרך".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר