רוב גרונקובסקי, משחקני הפוטבול הגדולים בדור האחרון, הודיע אתמול (ראשון, שעון ארה"ב) על פרישה בפוסט באינסטגרם, כשהוא בן 29 בלבד, חודשיים וחצי אחרי שזכה באליפות השלישית שלו עם ניו אינגלנד פטריוטס, שבה בילה את כל 9 העונות שלו בליגה.
אלא שבניגוד למה שאפשר אולי לחשוב משמיעה ראשונה של הפרטים היבשים, לא מדובר בהפתעה כלל וכלל. ראשית, כי ה"גרונק" סובל מפציעות באופן די קבוע כבר מהעונה השלישית שלו בליגה, והיה קרוב - לפי שמועות - לפרישה מספר פעמים בעבר. שנית, כי מדובר בשחקן פוטבול. וכיום, כל שחקן פוטבול שפורש לפני גיל 30 כבר לא גורר תגובות "מה קרה? למה דווקא עכשיו?" כמו שהרבה פשוט אומרים: "יופי. כל הכבוד לו. שמח בשבילו".
בהרבה מובנים הטייט אנד המפלצתי - שבמשך כמעט עשור היה שם (כשהוא היה בריא) כדי לתפוס עוד ועוד טאצ'דאונים מרהיבים, פרי מסירותיו של טום בריידי - הוא דמות מאוד מאוד מייצגת של זמנו.
אם מהזווית המקצועית - כטייט אנד שהוביל את הליגה בטא'צדאונים עם 17 כבר בעונתו השנייה, הוא היה מהסמלים הראשונים והבולטים ביותר של כמה חידושים התקפיים שנכנסו ל־NFL בתחילת העשור. אף שחקן בעמדה הזו מעולם לא סיים עונה עם יותר כניסות לאנד-זון. הפטריוטס מהר מאוד עברו להסתמך עליו כמו שלא הסתמכו על שחקן התקפי בודד, מלבד בריידי כמובן.
רוב גרונקובסקי. חיית מסיבות // צילום: אי-פי
אם מהזווית הפרסונלית - גרונק הוא חיית מסיבות ורשתות חברתיות, אורח נלהב בתכניות טלוויזיה, ומעבר ל־53 מיליון הדולרים שהכניס ממשחק ב־NFL, השלים הכנסה בזכות הסכמי חסות עם נייקי, דאנקן דונאטס, ויזה, טי-מובייל, טייד, ליפט, זינגה, צ'יריוס, דראפט קינגס, היילו, ועוד שלל מותגים.
מדובר בדמותו גדולה מזו שלבשה ב-9 השנים האחרונות את מספר 87 בכחול/לבן/אדום הפטריוטי. הוא שיחק את המשחק, זה שעל המגרש וזה שמחוצה לו, ברמה הגבוהה ביותר. מהבחינה הזו, קריירה אחת נגמרה אולי, אבל אחרת כבר בעבודה, בהתהוות.
ואם מהזווית הרחבה יותר, כאמור, זו של הסיפור המתהווה שבו יותר ויותר שחקני פוטבול מבינים כי יש מעט מאוד תועלת בלסחוב את הקריירה עוד כמה עונות, בשכר נמוך (יחסית), ועם סיכון גדול לפציעות ולהחמרת ההשפעות ארוכות הטווח של פגיעות הראש שהם סופגים.
רוב גרונקובסקי. אורח נלהב בתכניות טלוויזיה // צילום: אי-פי
גרונק, שרק ב־3 מ־9 עונות פתח ב־12 משחקים או יותר (16 בעונה הסדירה ב־NFL), ואף החמיץ שני ביקורים של הפאטס בפלייאוף (כולל אחד שנגמר בטבעת אליפות) בגלל פציעות, כבר לא יהיה יותר טוב ממה שהיה, לא יעשה יותר כסף ממה שעשה, ולא יהיה יותר בריא ממה ש… ובכן, היה מעט מאוד.
במלים אחרות: אל תופתעו בפעם הבאה שתראו כוכב פוטבול מוכר, שאיננו קוורטרבק קלאסי מהסוג שעומד מאחורי קו ההתקפה ומחלק כדורים, מחליט שמספיק ודי עוד לפני גיל 30. ואם כבר יש לו 3 אליפויות ומעמד היסטורי, זה רק הופך את זה לצפוי עוד יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
