"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לזכר המיליונים: נכתב בגטו, הולחן בישראל

השיר "לא צימוקים ולא שקדים", שכתב ישעיהו שפיגל ז"ל לבתו שנספתה בשואה, יראה אור • יונתן רזאל, שהלחין ומבצע את השיר: "זוהי זכות גדולה עבורי"

,עודכן
רזאל (מימין) והרב קריגר // צילום: דוד וייל

פרויקט "שם עולם" שמנגיש לדור הצעיר את זיכרון השואה, יוצא עם שיר חדש שנכתב במקום מסתור בגטו לודז' על ידי ישעיהו שפיגל ז"ל, ושמו: "לא צימוקים ולא שקדים". כעת הלחין ומבצע את השיר יונתן רזאל.

השיר מקבל חיים חדשים לרגל יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע, שחל היום. השיר, שהלחין ומבצע יונתן רזאל, נכתב על ידי ישעיהו שפיגל ז"ל בזמן שהותו בגטו לודז' במלחמת העולם השנייה. הוא החל לכתוב סיפורי עדות והטמין אותם במקום מסתור, למקרה שלא ישוב לאחר המלחמה. כאשר חזר אחרי ששרד את אושוויץ, מצא את הסיפורים שכתב ולימים הפך אותם לספר.

את השיר "לא צימוקים ולא שקדים" כתב לאחר שבתו, חוה, נספתה במלחמה. היהודים בגטו נהגו לשיר את השיר הזה לילדיהם בסתר מאחר שהנאצים אסרו על היהודים לשיר אותו.

יונתן רזאל סיפר כי "לקחתי טקסט שנכתב בתוך התופת בנסיבות קשות כשיר אבל על אובדן, אך בכל זאת כמלא תקווה אמונה ותפילה. זוהי זכות גדולה וחרדת קודש עבורי".

הרב אברהם קריגר, ראש המרכז הבינלאומי שם עולם ומוביל הפרויקט, שיתף כי "זהו שיר עם משימה. בזכותו הצליחו הורים רבים בגטו להרגיע, להפיח מעט תקווה ולעורר אמונה לעתיד טוב יותר בילדיהם בתוך הגטו. השיר הוא תמצית הרוח והאמונה של היהודים בימי השואה והוא חלק ממשימת הזכירה הזו שאי אפשר לברוח ממנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר