"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תביעה: רואה חשבון ניצל מינית עובדת שהעסיק במשרד

האישה תובעת 300 אלף שקל מהמעסיק לשעבר בטענה כי הפך אותה לשפחתו • "הנתבע ניצל את מעמדו על מנת לזכות בהטבות מיניות"

,עודכן
הפך את העובדת לשפחה // צילום: GettyImages // הפך את העובדת לשפחה // צילום: GettyImages

לבית הדין לעבודה הוגשה באחרונה תביעה בסך מאות אלפי שקלים נגד רואה חשבון מוכר, לפיה הוא העסיק את התובעת כ"שפחה" במשך מספר שנים, בהן - כך על פי התביעה - היא קיבלה את שכרה בעסקאות סחר חליפין כ'בארטר', תמורת הוצאות מחייתה.

מהתביעה שהוגשה על ידי עורך הדין גדי גור, ובה דורשת התובעת לחייב את רואה החשבון בלמעלה משלוש מאות אלף שקלים, עולה כי במשך שלוש שנים, עד שפיטר אותה, רואה החשבון היה משלם את הוצאות מחייתה ובין היתר את תשלומי שכר הדירה ושכר הלימוד שלה. "הנתבע לא עצר כאן ולא די היה לו לנתבע, שהתובעת הייתה שבויה בידיו, כי הוא היה זה שמחזיק בצינור אספקת המזון", כתב עו"ד גדי גור בתביעה.

בשנתיים הראשונות לעבודתה הוא היה משלם את שכרה, אולם לאחר מכן - כך על פי התביעה - היא היתה צריכה להתחנן לרואה החשבון בכל פעם שהייתה רעבה לאוכל או צריכה לרכוש בגדים ומוצרי צריכה בסיסיים. "הנתבע לא הסתפק בשליטה ובהתעללות כלכלית בתובעת, ונוסף לכך ניצל את פגיעותה ואת מעמדו כמנהלה על מנת לזכות גם בהטבות מיניות כחלק בלתי נפרד מעבודתה ותפקידה", כתב עו"ד גור בתביעה והוסיף: "התנהגות הנתבע מהווה הטרדה מינית לכל דבר ועניין עת חילל את כבודה כאדם וכאישה, פגע בפרטיותה באופן בוטה תוך ניצול הפרשי מעמד וכוח מוחלטים ששררו בינו לבין התובעת".

מהתביעה עולה שלאחר שעבדה אצלו כשנתיים - במקום משכורת הוא החל לשלם לה עבור הוצאות, ובין היתר למזון ולכלכלה. בתביעה הציגה התובעת חילופי מסרונים בינה לבין רואה החשבון. באחד מהם נכתב: "נראה ממחר איך תחיי. לא שכר דירה, לא תשלום ללימודים".

עו"ד גדי גור: "בהתעלם מההיבטים הפליליים - מדובר בסיטואציה שאי אפשר לכנותה אחרת מאשר עבדות מודרנית. עבודת בית הדין תהיה קלה למדי לאור הראיות החד משמעיות. מצער לגלות שבישראל 2019 עוד מתנהלים מעסיקים כאילו היינו במאה ה־17".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר