את שלטי הנאון הענקיים והמוכרים כל כך של ברודווי החליפו אמש (חמישי) אורות היכל התרבות. את ה "TKTS" - התור לכרטיסים שאליו מתנקזים תיירים מכל העולם - החליפה כיכר הבימה. אבל ברודווי ללא ספק הגיעה אמש לתל אביב. ההפקה הבינלאומית של המחזמר "שיקגו" בתוספת שחקנית החיזוק שלנו, שירי מימון, עלתה אתמול בהיכל התרבות.
מימון, שכבר עשתה את זה במשך שבועיים במקום האמיתי, בברודווי, נכנסת שוב לדמותה של רוקסי הארט, והיא תנשום, תרקוד ותשיר אותה עד ה־16 במרץ. רוקסי, למי שאינו מכיא את עלילה שיקגו, היא עקרת בית שרוצחת את המאהב שלה ונשלחת לכלא. שם היא פוגשת באסירות נוספות שרצחו, ושוכרת עורך דין חלקלק שמבטיח להפוך אותה לכוכבת תקשורת.
קשה לנתק את ההתרגשות שאפפה אמש את היכל התרבות מהתחושה שאנחנו כל כך אוהבים: גאווה ישראלית. עם הכניסה הראשונה של מימון לבמה, עוד לפני הנאמברים המוכרים, היא זכתה לתשואות הקהל. עם תום המחזמר היא ביקשה לומר כמה מילים בעברית, והגניבה "שלום" קטן למנצח התזמורת האחת הסצינות.
אבל חייבים להודות שהפירגון למימון הוא לא רק בגלל שהיא "משלנו". הצעירה מקריית חיים, שפרצה לחיינו כשהגיעה לגמר העונה הראשונה של "כוכב נולד", מוכיחה בהפקה הזאת שהיא מקצוענית כמו שרק בברודווי יודעים להיות. "שיקגו" הוא לא ספקטקל שמבוסס על במות מסתובבות, תפאורות ענק או חוויה ויזואלית יוצאת דופן. הבמה די מינימליסטית, התזמורת החיה נמצאת כל הזמן שם מול הקהל, וההפקה מושתתת השילוש הקדוש בעולם המיוזיקלס: שירה, משחק וריקוד. ולמימון יש את כל החבילה. שירה היא כמובן הפורטה שלה, אבל גם במשחק ובריקוד היא עושה עבודה מצוינת.
ההפקה, כיאה לאחד ממחזות הזמר הוותיקים והמצליחים בעולם, מתוקתקת ומהוקצעת. ביצועים מרהיבים של ד.ראטל בתפקיד מרי סאנשיין, כתבת הרכילות שניזונה ממה שמאכילים אותה; ג'ניפר פוצ'ה בתפקיד מאמא מורטון, הסוהרת הקשוחה שמנהלת עסקי ספסרות על חשבון האסירות/ ילדות שלה; פול ווגט, הבעל הקורבן שמרגש ב"שיר הצלופן" המוכר; פיטר לוקייר בתפקיד עורך הדין הממולח בילי פלין, ומעל לכל, טרה ק.מקלאוד בתפקיד ולמה קלי, האסירה הוותיקה שרוקסי מעמעמת את זוהרה עם כניסתה לכלא.
בחלוף שעתיים ורבע המסך יורד, אבל השואו על הבמה עוד בשיאו. "איזו קבלת פנים חיכתה לנו בתל אביב, עיר נהדרת. אנחנו מאוהבים בעיר, אנחנו מאוהבים בכם, ובכוכבת שלכם שירי מימון. את אדיבה כמו שאת מוכשרת, ואנחנו מאוד נרגשים להופיע כאן אתך", אומר אחד השחקנים, והקהל עומד על רגליו כשתשואות אדירות ממלאות את החלל. הפינאלה האמיתית מגיעה כשמימון הנרגשת מתנצלת שהיא עוברת לעברית ואומרת לקהל: "זה מרגש לכולנו וזה מרגש עבורי. תודה למפיקים שעשו הכל כדי שזה ייראה וירגיש כמו ברודווי, תודה לצוות ולקאסט המקסים, יש לנו עוד הרבה הצגות לעבור יחד, תודה לכולם".
נדמה שלא ניתן היה לבקש סיום הולם יותר לכל הג'אז הזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
