"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מעט אמת, הרבה יחסי ציבור

כשהאפיפיור פועל נגד ישראל ומנסה ליפות את ההיסטוריה דרך עדויות שאולי ישקמו את תדמית הכנסייה, חשוב לזכור: ספק אם מעשים חמורים תועדו • פרשנות

,עודכן
האפיפיור פיוס ה-12 // צילום: איי.פי.

זו תהיה הפתעה אם תהיינה הפתעותבארכיון הוותיקן בקשר לשואה.בספרו הקלאסי "הסוד הנורא - הסתרת האמת על הפתרון הסופי של היטלר", כותב ולטר לאקויר כי בשנת 1980 ניסה להיכנס לארכיון הוותיקן.הוא נענה על ידי הקרדינל קאסארולי, שהיה אז שר החוץ של הוותיקן, כי אמנם אי אפשר לחרוג ממדיניות אי־הנגישות לארכיון, אך שב־11 הכרכים שפורסמו בשם "הכס הקדוש בזמן מלחמת העולם ה־2" לא הושמט כל מידע הנוגע לנושא הספר. "ואם כך, אין מנוס מלהניח שרוב ההודעות, הדו"חות, המכתבים, התזכירים וכו', שהוחלפו בין הכס הקדוש לבין שליחיו ברחבי אירופה, וכן בינו לבין ממשלות זרות, הלכו לאיבוד; אפשר רק לקוות ולהתפלל שהאובדן אינו סופי", כתב לאקויר בנימה סרקסטית.

השאלה העיקרית היא מה ידע האפיפיור פיוס ה־12 על הרצח ההמוני של היהודים בשואה. תפקודו בזמן השואה שנוי במחלוקת בלתי נגמרת - מה יכול היה לעשות, ומה עשה בפועל. בתחילת שנות ה־60 עלה בתיאטרון מחזהו של מחבר כמעט אלמוני בשם רולף הוכהוט, בשם "ממלא המקום". המחזה זכה להצלחה אדירה בכל העולם וקיבע דימוי של פיוס ה־12 כמעט כמשתף פעולה עם הנאצים. זו הייתה התקפה מוצלחת על הכנסייה הקתולית.

האפיפיור פיוס ה־12 אולי לא שיתף פעולה במובן המקובל של המושג הזה, אך בהחלט שתק ולא עשה את מה שהיה מצופה מדמות שמייצגת מנהיגות רוחנית. לאקויר קובע שהוותיקן ידע כמעט בזמן אמת על השמדת יהדות אירופה יותר מכל גורם אחר, להוציא אולי את ממשלתה הגולה של פולין. האיש לא פצה את פיו, לא מחה, גם כאשר נשלחו אל מותם באושוויץ מאות כמרים קתולים פולנים. לכן גם לא מפתיע שהוא לא התייצב במלוא סמכותו המוסרית כשמיליוני יהודים נרצחו. הסיבה היתה בעיקר פחדנות, פחות מזה אנטישמיות. אולי גם אמונה שהיטלר פועל להרס הבולשביזם, ולא צריך להפריע לו.

סביר מאוד שחיטוט בארכיון יגלה שהאפיפיור אפילו סייע לכמה יהודים לשרוד בשואה. מאחר שהאפיפיור הנוכחי, פרנסיסקוס, פועל במישור המדיני נגד מדינת ישראל, ומנשק את גדר הביטחון בבית לחם כמו שהמועמדים לראשות הממשלה מנשקים את הכותל - הוא צריך לבצע איזה אקט סמלי של יחסי ציבור. זו פעולה מהפכנית מצד הוותיקן לאפשר נגישות לארכיון. מי שחוקר את סוגיית הוותיקן בתקופת השואה יכול לאסוף מידע על אותם דו"חות שהאפיפיור קיבל באמצעות מקורות אחרים, כמו ארכיונים של משרדי החוץ, וכן ארכיונים של ארגוני ביון שללא ספק קלטו את התשדורות. ולטר לאקויר מציין, עם זאת, שהמידע הרציני החמור הועבר בעל פה - וספק אם תועד.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר