הזירה הלשונית: הדופייה של רחובות היא הקישקע של ראשל"צ

פרופ' אורה רודריג-שורצולד היא אחת הבלשניות המוערכות בקהילייה הבלשנית הישראלית, שרוב חבריה אינם חשופים לציבור הרחב. אורה היא אוצר בלום של ידע, ומשלבת קפדנות חסרת פשרות עם נדיבות וקידום כוחות צעירים. לפני כמה שנים יצאה לגמלאות, ועתה הופיע בהוצאת האקדמיה ללשון העברית ספר מאמרים שלה, "מחקרים בעברית בת זמננו", שבו מכל טוב: מאמרים על עיצורים טעמים, על צורות ומקורות המילים בעברית, על הוראה ונורמות לשוניות, ועל אהבתה הגדולה: הלדינו, שדוברה בבית ילדותה. על מחקריה בתחום זכתה בשנת 2015 בפרס לנדאו. גילוי נאות: אורה הייתה המנחה שלי בכתיבת עבודת הדוקטור.

אחד מהמאמרים בספר עוסק במילונאות העברית. נושא המאמר הוא מעמדו של הדקדוק במילון, וגישות שונות של מילונאים לדקדוק, גישות המכתיבות את דרך יצירת המילים. בהמשך המאמר מציגה אורה את מדף המילונים העבריים, בחטיבת המילונים המציגים את מכלול השפה העברית. הראשון בהם הוא המילון הגדול של בן יהודה. אחריו נוצרה קבוצה של מילונים ששירתו את הישראלים עד שנות התשעים של המאה העשרים: מילוניהם של יהודה גור, אברהם אלקלעי, יעקב כנעני, מילון מדן והמהדורות הראשונות של מילון אבן שושן. מאז 1995 חלו שינויים בתפיסה הדקדוקית של המילונים ובדרך הצגת הערכים.

כרך מילון היסטורי עם הערות של אליעזר בן יהודה

אורה שורצולד מתייחסת לפערים העצומים במספר הערכים בין מילון למילון, אך מדגישה שהפער אינו משקף הבדלים מהותיים. כך במילון ספיר האנציקלופדי שמות ערים וארצות, שמות מתחומים מדעיים שונים שאינם מחויבים במילון. כמו כן מציג ספיר ערכים רבים בכמה צורות. כשמסירים אותן הפער קטן. לדוגמה: הוכנס: ראה מוכנס; מֻכְנָס – ראה מוכנס, וכך גדל מספר הערכים. רוב המילונים משלבים גם מילים ספרותיות, קדומות שחלקן כמעט אינן בשימוש. יוצאים מכלל זה מילון הווה ומילון רב מילים שבהם רק מילים המשמשות היום.

יש גם הבדלים במספר המשמעויות השונות המופיעות מתחת לכל ערך. כך, למשל, לפועל הלך יש באריאל 13 משמעויות, ברב מילים 12, בספיר 11, באבן שושן 10 ובמילון ההווה שלוש בלבד. לאלה יש להוסיף ערכי משנה, שהם בעיקר ניבים ומטבעות לשון. ברב מילים יש לערך הזה 53 ערכי משנה, בספיר 55, באבן שושן 33, בעוד במילון ההווה שישה בלבד.

כל המילונים מציינים משלבים. מילים מלשון הדיבור מוצגות בדרכים שונות. למשל, המילה 'חנטריש' מופיעה במילון ההווה כ'עגה', באבן שושן 'המונית ממוצא ערבי', במילון אריאל כ'לשון הדיבור ממוצא טורקי', ויצוין שעל פי תמר גינדין המקור בכלל פרסי. ללמדכם שאטימולוגיה בכלל, ובסלנג בפרט, אינה מדע מדויק.

העמודה שבה ניכרים הבדלים בולטים בין המילונים היא דרך הצגת הערכים הפעליים. אבן שושן ייחודי בכך שהוא מציג אותם באמצעות השורש. לשיטה זו הנמקה דקדוקית משכנעת, אך היא יוצרת בעיה לקורא מן השורה, שכן כדי למצוא פועל עליו לזהות את השורש העומד מאחוריו, שבמקרים רבים אינו שקוף. שורצולד נוטה להעדיף את שיטת העבר-נסתר, ואני תומך בדעתה, וכך גם נהגתי במילונים שלי (מילון הסלנג המקיף ומילון הצירופים). צורת העבר היא הקרובה ביותר לצורת הבניין, והיא גם הדרך האינטואיטיבית של הקורא כשהוא מנסה לאתר פועל במילון.

כדאי גם לזכור שרוב השימוש במילונים היום הוא מקוון. בתחום זה מובילים מילון רב מילים (בתשלום) ומילוג (חינמי). יתרונו של המילון המקוון הוא בנגישות ובקלות החיפוש. חסרונו שאינו מאפשר לראות את תמונת הלשון השלמה. מילון טוב, מודפס וכרוך, הוא קודם כל חומר קריאה משובח.

אטימולוגיה בכלל, ובסלנג בפרט, אינה מדע מדויק. מילון // צילום: getty images

מילון רחובות

לפני זמן מה הופיע באתר מילון ראשון לציון, שהוכן לכבוד כינוס לשון ראשון ה-12. בעקבותיו הביא אלינו הגאוגרף ד"ר מיכה נצר מילון נרחב שהכין עבור עיר הולדתו, רחובות, לפני מספר שנים.

מיכה הוא נכד לדור הראשונים במושבה, וסבו היה הנגר הראשון במקום. מיכה מספר: "חיפשתי בארכיון המושבה מסמכים הנוגעים למשפחתי. מכאן הגעתי להתנדבות בפעילות הארכיון. מזה 20 שנה אני מעיין במסמכים מימי בראשית, 40 שנותיה הראשונות של המושבה (תר"ן–תר"ץ, 1890-1930), והכינותי מפתחות לפרוטוקולים של ועד המושבה, התכתבויות, דיונים משפטיים וכיו"ב.

בקריאת המסמכים מצאתי מילים לא מוכרות שחיפשתי את פירושיהן. אספתי אותן יחד עם מילים מוכרות, רובן היו בשימוש בכל המושבות הראשונות, וחלקן ייחודיות לרחובות. מקור המילים הוא בעברית 'עתיקה', ערבית, אידיש, רוסית, טורקית, צרפתית ועוד. הן עוסקות בבנייה ובמסחר, בחקלאות ומנהל, מידות, משקלות ומטבעות, קיצורים וראשי תיבות, וכיו"ב".

ולהלן מקבץ טעימות מתוך 170 ערכי המילון. המילון המלא מופיע ב"במת אורח" באתר הזירה הלשונית.

אִנְגִ'יל. יבלית. נג'יל הוא עשב בערבית.

ארבעה ועודף. ציון בתעודה, ארבע פלוס (מתוך חמש).

בדעות נעלמות. הצבעה חשאית.

בַּחַר. עידור עמוק לעקירת יבלית (ערבית).

דֶבֶּש. בנייה באבני גוויל (לא מעובדות), בתערובת עם טיט.

דוּפִּיָה. צינור השקיה גמיש מגומי, שני פיות.

טרזינה. קרונית להובלת פרי בפרדס.

לצוד דגים. ללכת לבית הכסא.

נציונל פונד. הקרן הקימת לישראל.

קולוניסט. מתיישב במושבה.

שקדן, שקדני. מגדל שקדים, וגם קולף שקדים לאחר הקטיף.

תכסילדר. גובה מסים.

ציון ארבע ועודף במילים נעלמות // צילום: יהושע יוסף

הדופייה והקישקע

במסגרת עבודתו הגיע מיכה נצר לגילוי גם לגבי מונח בעיר השכנה, ראשון לציון. דופייה היא מעין סמל לשוני של רחובות. מסתבר שבראשון לציון קראו לדופייה, אותו צינור מעוגל הפתוח משני צדדיו, קישקע. ביידיש: מעיים.

ד"ר עבד אלרחמן מרעי מספר שבמקומות רבים ביישובי ערביי ישראל נעשה שימוש באותו מונח עצמו: קישקע, לתיאור הצינור הדו-כיווני. קישקע היידית היא הדופייה הפלשתינית. נפלאות דרכי המילים.

דופייה של אחת היא הקישקע של אחרת // צילום: יוסי זליגר

מה אתה מתעווז

ועוד בענייני משחקי ילדים נוסטלגיים, כותב רפאל: "אני בן 35 מירושלים. בילדותי היינו משחקים משחק כדור בו יש מעין מעגל ילדים עם ילד באמצע, והמטרה היא להתמסר בלי שהילד באמצע ייגע בכדור. למשחק קראנו "אווז" a-we-z. לאחרונה כתב חבר ילדות בווטסאפ את המילה כ "עווז", ומשם התעורר דיון האם כותבים באל"ף או בעי"ן, ובעצם מה מקור המילה. האם מדובר בשיבוש של מילה ערבית או אנגלית?"

בעקבות הפנייה לגולשים בדבר מקורו של המשחק הירושלמי 'אווז' כותב אביתר נור: "מקור המילה המדוברת הינו ביהודית-מרוקנית ומשמעותה 'לרמות'. המשמעות המתוארת אינה ייחודית לעיר, והייתה רווחת בקרב ילדי עולים בשכונות ומכאן קיבל משמעות של רמאות, עבודה בעיניים.  נהגו לשחק בכדור, כשהמשתתפים עומדים בעיגול ומוחאים כפיים והקורבן שעליו ׳מתעווזים׳ במרכז.  ההתמסרות הינו בגובה החזה לצדו השני של העיגול, תוך שימוש במסירות מהירות ביותר, עין עקומה וכו׳, כשחברי המעגל מלווים את המסירות בקריאות עידוד וצהלות לאיד, עד שהקורבן במרכז הצליח להשתלט על הכדור וזה שהפיל הכדור (קטע את מסירות המעגל) נאלץ להיות במרכז ההתעווזות".  

תודה לאביתר נור, וליעוד גונן שהביא את דבריו. הפועל התעווז (במלעיל) אכן הגיע מן היהודית המרוקאית וזכה להיכנס להיכל הסלנג הישראלי. מה אתה מתעווז? – מדוע אתה משקר, מדוע אתה מנסה לרמות אותי. תְעַוֵז פירושו ביהודית מרוקאית התעקם.

 • יוצאים לדרך: מנחי האירוויזיון נפגשו

 • רוצים להישאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם

 • דודו פארוק מקונדומים, נטע ברזילי מפאייטים

 • מצביעי ימין: יש להשקיע יותר באירוויזיון

 • דחייה בצילומים: משבר חריף בדרך לאירוויזיון

 • קוראי "ישראל היום" קבעו: לא משלמים על האירוויזיון

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו