הסצנה הליטאית בדרך לתל אביב

כשאתם חושבים על ליטא, אילו אסוציאציות עוברות לכם בראש? אולי יהודים גלותיים שחיים בעיירות במאה ה־19, אולי שואה. ספק אם עוברת לכם בראש אסוציאציה של סצינה תרבותית מודרנית שוקקת שכוללת מיצגי אמנות, מוזיקה אלקטרונית ומופעי מחול.

אבל בווילנה, בירת ליטא, יש את כל הדברים הללו, ובשנתיים האחרונות המכון הליטאי משקיע מאמץ ביצירת קשר תרבותי עם ישראל. אמנים ליטאים מגיעים להופיע בארץ ובמקביל יוצרים, אוצרים, ונציגי מוסדות תרבות בישראל נשלחים לבקר בליטא כדי לייצר שיתופי פעולה אמנותיים.

שיתוף הפעולה הזה יתרחב לפסטיבל תרבות שלם בשם "סיפור ליטאי", שייערך בתל אביב בין ה־7 במרץ ועד ה־1 ביוני. במסגרת הפסטיבל יתארחו בתל אביב אומנים ליטאים מתחומי הספרות, המחול המוזיקה והקולנוע. בין האירועים בפסטיבל: ערב קריאת שיריה של לאה גולדברג, מוזיקה קאמרית מליטא בפסטיבל פליציה בלומנטל, ערב במועדון התדר שיוקדש למוזיקה אלקטרונית עכשוויות מליטא, מחול ליטאי עכשווי במרכז סוזן דלל ועוד.

"אני מאוד מתרגשת להגיע לישראל. לפני שנה הופעתי שם והיה מדהים", מספרת אמנית המיצג לינה לפליטה, שתגיע להופיע במוזיאון תל אביב במסגרת הפסטיבל. לפליטה, שנבחרה לייצג את ליטא בביאנלה ה־58 בוונציה, תציג שלושה מיצגים שבהם היא משלבת טקסטים עממיים עם מוזיקת פופ ואופרה, מתייחסת לסטריאוטיפים מגדריים וחוקרת צורות שונות של מיצג.

"השתתפתי בישראל בפסטיבל טקטוניקס, הופעתי כל ערב בעיר אחרת עם עוד מוזיקאים והיה מאוד כיף", היא מספרת. "עכשיו אני מגיעה למופע משלי ואני בטוחה שזה יהיה שונה".

לאה גולדברג בליטאית

המוזיקה העכשווית של ליטא תקבל במה בפסטיבל באירוע שיתקיים במועדוני התדר וה־Alphabet. הערב יתחיל בהופעות חיות בתדר, וימשיך למסיבה שתימשך לאורך כל הלילה במועדון האלפאבית, בהשתתפות די.ג'ייז ליטאים וישראלים. הדי.ג'יי הליטאי מאנפרד סבאיאליס נמצא על קו וילנה - תל אביב מזה זמן רב, ומכיר היטב את הסצינה בתל אביב. "יש לי הרבה חברים מוזיקאים בתל אביב", הוא אומר. "בשנה שעברה הבאתי הרבה מהם לוילנה, לפסטיבל של מוזיקה ישראלית. היה מאוד מעניין לראות את תגובות הקהל להופעות של אמנים ששרו בעברית. למרות שהם לא הבינו את השפה - הם ממש התחברו ואהבו".

אירוע יוצא דופן שיתקיים במסגרת הפסטיבל הוא ערב שיוקדש ללאה גולדברג בבית ביאליק. גולדברג נולדה בקובנה, העיר השנייה בגודלה בליטא, וביצירתה ביטאה לא מעט את געגועיה למולדתה. באירוע בבית ביאליק יקריאו משיריה שתי משוררות מקובנה: אינדרה ולנטינייטה ולינה בויבידוויצ'וטה. השירים יוקראו בעברית ובתרגום לליטאית, ובנוסף שתי המשוררות יקריאו מיצירותיהן.

במסגרת פסטיבל המוזיקה על שם פליציה בלומנטל יוקדש יום שלם למוזיקה קאמרית ליטאית. בין האמנים שיופיעו: המקהלה הקאמרית איידיה (Aidija) שעליה מנצח רומולאדס גרז'יניס. "זו תהיה הפעם הראשונה שלנו בתל אביב", הוא אומר. "כתייר טיילתי בירושלים בשנות ה־70. חברי המקהלה מאוד מתרגשים להגיע לישראל. אני מחפש שירים בעברית שנוכל לבצע. קניתי ספר של שירים ישראלים למקהלות, ואני מחפש משהו שיתאים".

למחול הליטאי ייחשף הקהל הישראלי בסוף שבוע של מופעי מחול במרכז סוזן דלל. אחד המופעים שיוצגו הוא "Game Changer" של להקת AURA Dance company. הכוריאוגרפית ומי שהקימה את הלהקה, בירותה לטוקייט, מגיעה מדי שנה לישראל. "אני רואה הרבה הפקות ישראליות, זה מאוד מעניין אותי", היא אומרת. אני מכירה ואוהבת את היוצרים הישראלים, במיוחד את להקת בת שבע, את יוסי ברג ועודד גרף, ואת רננה רז. בכל שנה יש מישהו מישראל שמגיע לפסטיבל המחול שלנו בווילנה".

לא שמעו על חרם

ומה לגבי הטרדות מצד פעילי BDS? מסתבר שהאמנים בווילנה לא נתקלו בתופעה. "שמעתי על ה־BDS אבל מעולם לא פנו אלי בבקשה לא להופיע בישראל", אומרת האמנית לינה לפליטה. "יש לי המון חברים ישראלים. אין ספק שהמצב מורכב, אבל לא להופיע בישראל - לא ישנה שום דבר. אמנות ופוליטיקה הם שני דברים נפרדים. להחליט שאמנים מחרימים את ישראל נראית לי החלטה לא נכונה".

גם המוזיקאי מאנפרד סבאיאליס לא נתקל בפעילי BDS. "שמעתי עליהם, כמובן, אבל מעולם לא לחצו עלי לא להגיע לישראל", הוא אומר. "בעיניי זו החלטה אישית של אמן אם להגיע או לא. אני חושב שהמטרה של מוזיקה היא לאחד בין אנשים ולא להפריד. לרגע לא נעצרתי לחשוב אם לבוא לישראל או לא. הדברים הכי טובים קורים כשאנשים באים להתאחד באמצעות מוזיקה ואמנות".

הכותבת היתה אורחת המכון לתרבות ליטאית