"תרומת השקעתה של אינטל לצמיחה במשק עלולה לאכזב"

בסקירת הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, יונתן כץ, שהתפרסמה אתמול, כותבים הכלכלנים כי "לא ממש ברור" עד כמהתתרום אינטל לגידול ביצוא.

"הפיתוח והייצור של שבב חדש צפוי להחליף את הייצור של שבבים ישנים יותר", הסביר כץ, "הופתענו לגלות שלמעשה, למרות השקעות ענק בשני פרויקטים משנת 2012, הייצור של רכיבים אלקטרוניים (הרוב זה אינטל) נמצא במגמת ירידה". לפי הסקירה, כל השקעה משפיעה על היצוא, אך רק באופן זמני. ב־2015 הושקעו 21 מיליארד שקלים, ואשתקדאינטל השקיעה 5.17 מיליארד דולר. אולם השקעות אלה, כאמור, תרמו ליצוא רק בתקופת ההשקעה - ולאחר מכן היצוא חזר לקצב הקודם.

כעת אינטל מתכננת השקעה של 11 מיליארד דולר ב־5-4 השנים הקרובות בייצור השבב של דור ה־7 ננומטר. "השקעה כל כך גדולה מקרינה באופן חיובי על ישראל, ולכן גם על השקל", כותבים כלכלני לידר שוקי הון, ומוסיפים כי "85% מההשקעה של 40 מיליארד שקלים הם ביבוא של מכונות וציוד, ולכן לא צפויים לתרום לתוצר. ה־15% הנוספים מההשקעה מיועדים להשקעה מקומית בתכנון ובתשתיות להכנת המפעל החדש. מדובר על כ־6 מיליארד שקלים שיושקעו בעיקר בשנים 2021-2020".

בעניין המענק הממשלתי של 2.3 מיליארדי שקלים, כותבים הכלכלנים כי "המענק צפוי ללחוץ על הגירעון בשנים הבאות, שנים שבהן המצב הפיסקלי צפוי להיות 'מתוח'". לדבריהם, "נראה שאינטל העולמית תממן את ההשקעה ממקורות דולריים, כך שלא צפויה השפעה משמעותית על השקל. הגידול ביבוא מכונות וציוד ימומן ממקורות דולריים. ההשקעה המקומית מעבר למענק של המדינה: כ־3 מיליארד שקלים - כן תדרוש המרת מט"ח לשקלים, כך שמדובר בלחץ מתון לייסוף בשקל". לסיכום, אומרים כלכלני לידר שוקי הון, "הידיעה של השקעת ענק של אינטל מקרינה באופן חיובי, אך לפי ניסיון העבר, בסופו של דבר התרומה נטו לצמיחה בישראל עלולה לאכזב".

אדישות לדירוג האשראי

לדברי אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס ונשואה, תשואות האג"ח הממשלתיות של ישראל אתמול מצביעות על אדישות השוק לאשרור דירוג האשראי. "תשואות האג"ח של ישראל עלו אתמול. זו עובדה המצביעה על כך שאשרור הדירוג לא עושה רושם על אף משקיע ולא מוריד את עלויות גיוס החוב לממשלה". לדברי כהנוביץ', "השוק מדרג חוב באופן רציף במסחר ולמעשה פרמיית הסיכון שקובע השוק, היא זאת שקובעת את הריביות שתשלם הממשלה, ולא דירוג חברות הדירוג".