"האשמים", סרט הביכורים של הבמאי הדני הצעיר גוסטב מולר, הוא מותחן משטרתי גימיקי ויעיל שמתרחש בלוקיישן אחד ומתמקד באדם אחד, שמדבר בטלפון.
בדומה לסרטים אחרים שהתמקדו לכל אורכם כמעט בדמות בודדה שאוחזת בשפופרת (כמו "לוק" עם טום הארדי או "הקריאה" עם האלי ברי), גם במקרה זה האתגר הגדול שניצב בפני היוצרים הוא למצוא דרכים יצירתיות ואמינות שיאפשרו לעלילה להמשיך להתגלגל הלאה, למרות האפשרויות המאוד מוגבלות שעומדות לרשותם.
בסך הכל ניתן לומר שסרטו של מולר עומד במשימתו בכבוד (לראיה, בהוליווד עמלים בימים אלה על רימייק). עם זאת, ההייפ שמלווה את הסרט הזה מאז שהוקרן בפסטיבל סאנדנס הקודם - מעט מוגזם.
במרכז העניינים ניצב אסגר הולם (יאקוב סדרגן), קצין משטרה מסור ומוטרד שמשרת באופן זמני כמוקדן חירום בעקבות פרשה עלומה שבה היה מעורב. מחר בבוקר יתייצב אסגר בבית המשפט כדי לשמוע אם יוכל לשוב לשרת ברחובות קופנהגן, אך בינתיים, במהלך המשמרת האחרונה שלו במוקד, הוא עונה לשיחה ועל הקו נמצאת אישה חסרת אונים שמספרת לו כי נחטפה בידי בעלה האלים.
אסגר, שכנראה מזהה במקרה הנ"ל אפשרות לגאולה אישית, קופץ על ההזדמנות בשתי ידיים. הוא מזניק ניידת לאזור, יוצר קשר עם בתה הצעירה של האישה החטופה, מתחקר אותה, ומנסה לגרום לשותפיו הישנים לסייע לו בדרכים שונות. תוך כדי כך, אסגר מתעלם לחלוטין מהממונים עליו ומכל מה שקורה סביבו במוקד, ונשאב אל תוך המרדף כאילו חייו תלויים בזה.
ניתן לומר שגם הצופים נשאבים אל תוך המרדף. התסריט המהודק ועתיר המניפולציות שחיבר מולר עם אמיל ניגארד אלברטסן חושף את הפרטים העלילתיים בסבלנות ובעורמה ושומר על מפלס גבוה של מתח לכל אורך הדרך כמעט. סדרגן, מצידו, מיטיב לנוע בין המצבים הרגשיים הרבים שנכפים עליו ואינו מתקשה לזכות באהדת הצופים.
באופן בלתי נמנע, המערכה האחרונה של הסרט כוללת פנייה חדה לכיוון בלתי צפוי, וזו הופכת את הסרט על ראשו. אם לא תצליחו לנחש מה הטוויסט, אני מניח שתצאו מהאולם מרוצים יותר ממי שכן הצליח (כמוני). כך או כך, עדיין מדובר בכרטיס ביקור מרשים.
"האשמים", דנמרק 2018
ציון: 7
• הדמויות ההזויות בתולדות האירוויזיון
• השיר שנכתב על חתונת לוסי אהריש וצחי לוי
• הרשת בטירוף: הייתם מזהים את מדונה?
• לא תאמינו איך נראית שרת התרבות של שבדיה
• מי הדמות הוולגרית בתולדות "האח הגדול"?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
