המופע של עידן רייכל: כמה פשוט, ככה טוב

שתי מילים פשוטות וקלישאתיות מסכמות היטב ובפשטות את ההופעה של הפרויקט של עידן רייכל בהיכל מנורה בתל אביב (שבה השיק אתאלבומו החדש): עושר ואושר. כמה פשוט, ככה טוב.

עושר, בגלל הגיוון על הבמה בכל ההיבטים: המילים, הצלילים, הכלים, סוגי הקצב, הסגנונות, השפות, הצבעים והתפאורה הנהדרת.

אושר, משום שאי אפשר להתעלם מהתחושה הזאת בשני צידי המתרס - גם על הבמה וגם בקרב הקהל. על הבמה רואים קבוצה מגובשת של מוזיקאים וזמרים מוכשרים ביותר, שנהנית מכל רגע. פשוט נהנית ממה שהיא יודעת לעשות כל כך טוב. וזה מקרין על הקהל. האושר מתעורר בשני הצדדים. אושר שממלא את האולם הענק. וזה מקסים.

"במקור אני מנגן באקורדיון", פתח רייכל. "הייתי ילד כאפות... איך לא? ניגנתי באקורדיון..." שיתף את הקהל. "עבור מי שמנגן באקורדיון, פסגת הקריירה היא לעשות שירה בציבור - אז פשוט תשירו איתי", הוא ביקש. וכולנו נענינו לבקשה. כי אי אפשר שלא.

יש ברייכל משהו מאוד פשוט, מאוד רגוע, מאוד רך, מאוד אמיתי ומאוד מלטף. התכונות האלה באות לידי ביטוי בכל רגע במופע. באמצעותן הוא מצליח לגייס את הקהל, שמתמסר אליו גם כאשר הוא שומע שירים בשפה שהוא לא מבין. הבמה הופכת להיות חגיגה של ממש - של קצב, של קפיצות, של אנרגיה.

כל פרט בהופעה מוקפד היטב. התפאורה, שמורכבת ממספר של מסכים קטנים לצד מסך ענק, מוסיפה בהחלט לחוויה. הסרטונים שמלווים את השירים הם ברמה גבוהה מאוד, ואפילו זוויות הצילומים ה"חיים" מתוך המופע, בזכות מצלמות הממוקמות במקומות אסטרטגיים (כמו מצלמה על הקלידים של רייכל), מקפיצות את הרמה.

כאמור, שתי מילים: עושר ואושר.