חברת הדירוג S&P אשררה את דירוג האשראי של מדינת ישראל ברמה של AA מינוס (-AA); תחזית הדירוג נותרה "יציבה". זאת למרות הגירעון הגבוה בתקציב והעלייה ביחס החוב לתוצר, מ־60.5% ל־61.2%, שעליה דיווח האוצר לקראת סוף השבוע שעבר.
דירוג האשראי הגבוה יחסית של ישראל ניתן לה לראשונה לפני שמונה חודשים על ידי סוכנות הדירוג הבינלאומית, ואליה הצטרפו בהמשך שאר הסוכנויות. כלכלני S&P מציינים כי בשנת 2019 צפוי הגירעון בתקציב להגיע לרמה של 3.3% מהתוצר, בכיוון הפוך מהמתווה היורד שתוכנן על ידי האוצר והממשלה. עלייה בגירעון עלולה להוביל לעלייה נוספת ביחס החוב תוצר. ב־S&P מזהירים כי הרעה משמעותית בגירעון ובמצב הפיסקלי או החמרה במצב הביטחוני או בהגדרת שלה "אחד הסיכונים הביטחוניים" עלולים להוביל להורדת דירוג האשראי. עם זאת, לפי שעה גם אופק הדירוג מוגדר "יציב".
אינטל ולוויתן יזניקו צמיחה
בצד החזק של ישראל, כלכלני החברה מציינים את השקעות העתק של אינטל - השקעות של כ־10 מיליארד דולר בהקמת המפעל החדש בקריית גת, וכן את ההתקדמות במאגר לוויתן בסוף 2019 - שני משתנים שלדעת החברה יזניקו את הצמיחה בשנת 2020.
האנליסטים רומזים כי הותרת הדירוג הגבוה - AA מינוס - על כנו נובעת מהמדיניות המוניטרית הגמישה של בנק ישראל ושל נגיד בנק ישראל החדש, פרופ' אמיר ירון.
באשר למחירי הדיור, אומרים האנליסטים כי בעיית הדיור תלווה את האוצר והממשלה עוד זמן רב. חברת הדירוג אמנם לא נוקבת בשם התוכנית מחיר למשתכן - אך קובעת כי כל התוכניות והצעדים של הממשלה (משרד האוצר) לא פתרו את בעיית המחסור בהיצע הדיור בארץ.
נציגי חברת הדירוג הדגישו בהודעתם את חוזקות הליבה של דירוג האשראי של ישראל, כגון: כלכלה מגוונת, מודרנית ומשגשגת, חשבונות חיצוניים חזקים, משמעת פיסקלית ומסגרת מוניטרית גמישה. לטענת האנליסטים, שתי המגבלות העיקריות של הדירוג נותרו נטל חוב מתון הנמצא במגמת צמצום בטווח הארוך, וכן סיכונים גיאו־פוליטיים.
בחברה מעריכים כי כלכלת ישראל תצמח בשיעור ממוצע גבוה במעט מ־3% עד לשנת 2022, והצמיחה תנבע מצריכה פרטית, מהשקעות של תאגידים, וכן מביצועים חזקים בתחום יצוא השירותים הנתמך על ידי גמישות מוניטרית.
שר האוצר משה כחלון אמר בעקבות אשרור הדירוג כי "זוהי הוכחה נוספת לאיתנותה של כלכלת ישראל ולמעמדה בעולם. העלאת הדירוג והבשורה על אשרור הדירוג אינן יד המקרה".
מי משפיע על הריביות?
אמיר כהנוביץ', הכלכלן הראשי של הפניקס ואקסלנס, אומר ל"ישראל היום" כי "השוק מדרג חוב באופן רציף במסחר, ולמעשה פרמיית הסיכון שקובע השוק היא זאת שקובעת את הריביות שתשלם ממשלה, ולא הדירוג של חברות הדירוג. האם דירוג חברות הדירוג משפיע על ריביות השוק? לא, למעשה להפך. ריביות השוק הן אלה שמשפיעות על חברות הדירוג. למעשה, דירוג חברות הדירוג מעודכן במקרים רבים באיחור רב. אז למה זה חשוב? דירוג חברות הדירוג חשוב בעיקר לרגולציה ולעניינים טכניים שקשורים בבקרת השקעות. לא משהו שצריך להעסיק עיתונים, או את הציבור. ובכל זאת, יש מקרי קצה שבהם שינויי דירוג יכולים להיות משמעותיים. אלה בעיקר מקרים של בעיות נזילות, דרישות קרן המטבע לחילוץ וכדומה. במקרה של ישראל לא סביר שנראה השפעה, בטח לא משמעותית".
עוד אומר כהנוביץ': "דירוג אינו ציון למדיניות כלכלית טובה או יעילה, אלא רק מדרג את היכולת והרצון לשרת את החוב. כלומר, ייתכנו מקרים שבהם מדיניות שמאטה את המשק, אך מבטיחה סביבת ריבית נמוכה, תהיה עדיפה למשקיעי החוב הממשלתי אך לא לאזרחים".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו