"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

השרה שקד לדרוזים: "לא נשנה את חוק הלאום"

שרת המשפטים הדגישה בשיחה עם פעילים דרוזים כי החוק אינו פוגע בשוויון האזרחי • "הדרוזים הם בשר מבשרה של המדינה"

,עודכן
השרה שקד עם הפעילים הדרוזים // צילום: קוקו // השרה שקד עם הפעילים הדרוזים // צילום: קוקו

שרת המשפטים איילת שקד נפגשה הבוקר (שישי) עם אנשי מחאת הדרוזים בראשות אמל אסעד וח"כ לשעבר שכיב שנאן ששכל את בנו ביולי 2017.

שקד הביעה הזדהות עם הכאב האמיתי שחשים בני העדה. שקד הבהירה כי חוק הלאום חיוני, בייחוד נוכח המהפיכה השיפוטית של אהרון ברק לפני 25 שנה, ולפיכךהחוק לא ישונה.

צילום: משה בן שמחון

שקד ציינה כי בקדנציה האחרונה היא פעלה רבות למען שוויון אזרחי מלא לבני העדה, כולל מינוי שופטת דרוזית, מינוי קאדים לבית הדין השרעי הדרוזי וקידום תקציבים לעדה.

"בני העדה הדרוזית הם אחים ובשר מבשרה של מדינת ישראל.חוק הלאום אינו פוגע כהוא זה בשוויוןבין היהודים לדרוזים בישראל. הוא אומר את המובן מאליו ומהווה כלי פרשני עבור בית המשפט, שיאזן את הפרשנות הבעייתית שניתנה נוכח חוק יסוד כבוד האדם וחירות. ברור שתחושת בני העדה היא אמיתית ולא ניתן להתווכח איתה. בממשלה הבאה נצטרך למצוא את הדרך לתקן את התחושה, בלי שינוי חוק הלאום".

בדברים שנשא אחד הפעילים, לואי מרעי, נאמר: "התגייסתי לצבא בגובה מטר ותשעים, וחזרתי הביתה פחות ממטר. היו לי הרבה חלומות, חשבתי שאגיע רחוק לאחר השחרור. אבל כל החלומות נגדעו ביום בו עליתי על מטען, בזמן שהגנתי עלייך ועל חברי הכנסת, שהצביעו בעד חוק הלאום". מרעי הוסיף: "מאז שחוק הלאום עבר בכנסת, הפצע והכאב עמוקים יותר ולא מצליחים להרפות".

יש לציין כי במהלך הפגישה אמנם היו חילופי דברים קשים, אבל השרה שקד הזמינה את הפעילים בעצמה להגיע לביתה, והמפגש היה מתוכנן מראש.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר