"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"לא נממן הסתה": הבריטים אישרו לקצץ בסיוע לרשות

החוק, שאושר בקריאה ראשונה, נועד לגרוע עשרות מיליוני פאונד מהסיוע לרשות • יוזמות ההצעה: חברות פרלמנט אוהדות ישראל

,עודכן
יוזמת החוק, לואיס־אלמן // צילום: הערוץ הרשמי של הפרלמנט הבריטי

הפרלמנט הבריטי אישר שלשום בקריאה ראשונה חוק המאיים לקצץ משמעותית מכספי התמיכה של ממשלת בריטניהברשות הפלשתינית.

את החוק יזמו והובילו חברות הפרלמנט מטעם הלייבור, ג'ואן ראין ודיים לואיס־אלמן, העומדות בראש ארגון "ידידי ישראל בלייבור" (Labour Friends of Israel - LFI). נאמר בו כי המשרד הבריטי לפיתוח בינלאומי, המחלק את כספי הסיוע הבינלאומי של הממלכה, יקזז את התמיכה במערכת החינוך של הרשות הפלשתינית אם לא תעמוד בסטנדרטים של אונסק"ו. מדובר בקיצוץ של עשרות מיליוני פאונדמכלל הסיוע הבריטי לפלשתינים.

שתי חברות הלייבור יזמו את החוק על סמך דו"חות של מכון אימפקט־ס"א, החוקר כבר שנים את התכנים של 173 ספרי הלימוד הרשמיים ברשות הפלשתינית. על פי הממצאים, הספרים לא מחנכים את הדור הבא של הפלשתינים לשלום, אלא לשנאה ולהקצנה. המכון הציג תחילה את מסקנותיו למשרד הסיוע הבריטי בראשות השר אליסטר ברת', אך זכה להתעלמות. בעקבות זאת יזמו שתי חברות הפרלמנט את החוק שיכריח את הממשלה לפעול, תוך שהן סופגות איומים והתקפות מצד גורמים קיצוניים במפלגה. ההערכה היא כי הליכי החקיקה יושלמו עד סוף חודש מארס. על פי המנגנון שנקבע בחוק, ממשלת בריטניה תחויב לפרסם בכל שנה דו"ח הבוחן אם ספרי הלימוד הפלשתיניים עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים של חינוך לשלום וסובלנות.

חברת הפרלמנט לואיס־אלמן אמרה בנאומה כי "אין (בספרי הלימוד) שום הצעה או שאיפה לשלום עם ישראל. כל אזכור להסכמי שלום נמחק. ילדים בני 5 לומדים בשיעור הראשון שלהם בערבית שעליהם להיות שאהידים ושג'יהאד הוא הדבר הכי חשוב בחיים".

"אין בדו"חות שלנו שום דבר שאינו מוכר לממשלת בריטניה", אומר מרכוס שף, מנכ"ל מכון המחקר אימפקט־ס"א היושב באוניברסיטה העברית. "החוק של הפרלמנט נולד מכיוון שממשלת בריטניה תודרכה בנושא, אך התשובות שלה היו בלתי מספקות". יצוין כי יוזמה דומה נמצאת בהליכי חקיקה בקונגרס האמריקני, וכי גם הפרלמנט האירופי אימץ הצהרה ברוח זו בשנה שעברה.

בשיחה עם "ישראל היום" אמרה חברת הפרלמנט דיים לואיס־אלמן כי מטרתה "ללחוץ על הרשות הפלשתינית להפסיק את החינוך לשנאה. אני בעד חינוך, לא בעד הסתה. מכיוון שמדובר בהצעת חוק פרטית יהיה מסובך להשלים את ההליך, אך אני מקווה שעצם הדיון בחוק יפעיל את הלחץ הנדרש על הממשלה על מנת לשנות את גישתה".

באשר להתקפות עליה מתוך גורמים אנטישמיים במפלגתה, אמרה "אני מדברת נגד אנטישמיות ומבקרת את העמדות של המפלגה כאשר איני מסכימה להן ואמשיך לעשות זאת. חשוב לציין שחוג ידידי ישראל בלייבור מאוד מחזק אותי".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר