"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כצפוי: הצעת החוק הפרו-ישראלית נפלה בהצבעה בסנאט

החוק המחזק את תמיכתה של ארה"ב בישראל ומאשרר את המאבק בגופי BDS, נפל לאחר שהדמוקרטים הצביעו נגדו בתגובה על השבתת הממשל

,עודכן
הקונגרס // צילום: GettyImages

הצעת "החוק להגנת ישראל"- חקיקה שמדגישה את תמיכתה של ארצות הברית בבעלי בריתה במזרח התיכון, ומאשררת את צעדי הענישה כלפי גופים אמריקנים שבקשר עם גופים התומכים ב-BDS, נפלה קורבן הלילה (שלישי)לסכסוך בין הדמוקרטים לרפובליקניםשהביא להשבתה חלקית של הממשל הפדרלי.

החוק נועד, בין היתר, לסייע למאבק בחרם על ישראל. את החקיקה יזם ומוביל הסנאטור הרפובליקני מרקו רוביו, אשר השלים את ההליכים עוד בתקופת הסנאט הקודם, שסיים את כהונתו לפני שבועיים. השבוע, עם תחילת תפקודו של הסנאט החדש, רוביו שב והציג את החוק, ועל כן הוא קיבל את השם 1S, כלומר - החוק הראשון של הסנאט.

חקיקה שיזם רוביו ונתמכת בידי המפלגה הרפובליקנית מסדירה היבטים רבים של מדיניות ארה"ב במזרח התיכון. בין היתר, החוק מאשרר את הסיוע הביטחוני של ארה"ב לישראל, הסיוע לירדן וההגנה על אזרחי סוריה. סעיף אחר בחוק, משמעותי מאוד מבחינתה של ישראל, מעניק תוקף מטעם הסנאט לחקיקה נגד תנועת החרם על ישראל שאישרו בשנים האחרונות 26 מדינות בארה"ב. על פי אותה חקיקה, המדינות לא יקיימו קשר כלכלי או עסקי עם חברות וארגונים שמשתפים פעולה עם תנועת ה-BDS.

כך למשל, חברת Airbnb נאלצה לחזור בה מהכוונה להסיר פרסום של בתים להשכרה ביהודה ושומרון, בשל חקיקה במדינת פלורידה ובמדינות נוספות בארה"ב. אלא שתומכי החרם העלו טיעון משפטי לפיו על פי החוקה האמריקנית למדינות המרכיבות את ארצות הברית אסור לעסוק במדיניות החוץ. כדי לשמוט מידם את הטיעון הזה, נאמר בחוק החדש שיזם רוביו כי בעיני הקונגרס "החוקים המדינתיים למניעת שיתוף פעולה עם ה-BDS לא נחשבים כהתערבות במדיניות החוץ".

ההצבעה בסנאט הסתיימה ברוב של 56 מול 44 מתנגדים, ולא השיגה את הרוב הדרוש של 60 קולות. רוב הדמוקרטים בסנאט הבטיחו עוד קודם לחסום את כל החקיקה בסנאט, עד שיצביע על צעד שיביא לסיום ההשבתה הפדרלית, בעקבות עמידתו של הנשיא דונלד טראמפ בהקצאת 5.7 מיליארד דולר להקמת חומה בגבול עם מקסיקו.

הרפובליקניםהגדילו את הרוב שלהם בסנאטל-53 מול 47 בבחירות האמצע של נובמבר, אבל הם עדיין היו זקוקים לפחות לשבעה קולות דמוקרטים כדי שהצעת החוק תעבור.

עם זאת, ברויטרס מדווחים כי גם לו החוק היה עובר הערב את ההצבעה בסנאט, היה צפוי לתסריט דומה בבית הנבחרים, שם הדמוקרטים מחזיקים ברוב של 235 מושבים מול 199 לרפובליקנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר