כשחקן, פול דאנו הטביע את חותמו בזכות תפקידים שבהם נדרש להביא אל המסך מידה גדולה של חולשה, חוסר נוחות ומבוכה (ע"ע "זה ייגמר בדם" ו"מיס סאנשיין הקטנה"). באופן מעניין, תכונות אלה ניכרות היטב גם בסרטו הראשון של דאנו כבמאי, "תמונה משפחתית".
הסרט, שמבוסס על רומן מאת ריצ'רד פורד, מתרחש בשנות ה־60, ובמרכזו ג'ו (אד אוקסנבולד), נער רגיש בן 14 שזכה בהורים אוהבים שלא ממש ממלאים את תפקידם כיאות. האב (ג'ייק ג'ילנהול) הוא לוזר גאוותן ושתיין שגורר את משפחתו מעיר לעיר בחיפוש אחר עבודה. ואילו האם (קארי מאליגן) היא עקרת בית שמתחילה למאוס בשטויות של בעלה.
האידיליה המשפחתית השברירית נסדקת זמן קצר לאחר שהשלושה מתמקמים בעיירה קטנה במונטנה. האב שוב מאבד את עבודתו, ובייאושו מחליט לעזוב לתקופה ארוכה כדי להצטרף לצוות כבאים שנלחם בשריפת ענק. האם, מצדה, מוצאת אלטרנטיבה בדמותו של גבר עשיר ומכוער, שנראה יותר ממוכן לתמוך בה ובבנה, אם רק תיתן לו את מה שהוא רוצה.
כל ההתפתחויות הנ"ל מובאות דרך עיניו של ג'ו המסכן, שחרד מכך שמשפחתו לא תישאר שלמה. הוריו, שאותם הוא מעריץ, מושכים לכיוונים מנוגדים וכופים עליו להתבגר במהירות. אביו מפוטר לנגד עיניו באופן משפיל; אמו מפלרטטת ממושכות עם השוגר דדי הפוטנציאלי כאשר ג'ו נמצא בחדר; וזה לא עוצר שם.
האטרקציה המרכזית ב"תמונה משפחתית" היא המשחק של ג'ילנהול ומאליגן, שעושים עבודה טובה מאוד. ג'ילנהול מיטיב לעצב את דמות הגבר האבוד, שאינו מוצא את הדרך להצלחה. מאליגן, מצדה, מגישה הופעה מטרידה ומפתיעה שמלווה בעייפות קיומית ובחוסר מודעות עצמית. שניהם מראים לג'ו צדדים לא מחמיאים באישיותם שילדים לא אמורים לראות, והמתחים שנוצרים בשל כך מהווים את לבו הפועם של הסרט.
עם זאת, על אף שהוא עשוי היטב ולמרות מידת העניין שגלומה בו, סרטו המוקפד של דאנו לא מצליח להמריא ולספק ערך מוסף של ממש. אלמנטים רבים בו מוכרים מסרטים אחרים, והדרמה שבמרכזו אינה מבשילה לכדי שיא משמעותי.
בסופו של דבר, ניתן לומר ש"תמונה משפחתית" מתפקד כמעין ניסוי כלים עבור דאנו. זהו אמנם ניסוי מוצלח בסך הכל, אך לא כזה שצריך לגרום לכם לרוץ לקולנוע. יהיה מסקרן לצפות בסרטו הבא.
ציון: 6
"תמונה משפחתית", ארה"ב 2018
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו