"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

גרמניה תתנה מימון במאבק נגד אנטישמיות

ההתניה החדשה כוללת גם פרויקטים של הרשות הפלשתינית • "גילויי אנטישמיות במסגרת פרויקטים שאותם מממנת המדינה יגרמו להפסקתם לאלתר"

,עודכן
גרמניה תילחם באנטישמיות, צילום: רויטרס

תפנית משמעותית במדיניות סיוע החוץ של ממשלת גרמניה, בכלל זה לרשות הפלשתינית ולמדינות ערב:נציב ממשלת גרמניה למאבק באנטישמיות, פליקס קליין, הצהיר כי ממשלת גרמניה תחייב את כל הגופים מחוץ לגרמניה המקבלים ממנה מימון לפרויקטים שונים,להתחייב רשמית וחוזית למאבק באנטישמיות.

לדברי קליין, חוזי המימון על ידי גרמניה של פרויקטים במדינות זרות יכללו סעיף, שבו יוצהר כי כל ביטוי של אנטישמיות לא יהיה מקובל על הצד הגרמני. מימונם של פרויקטים שבמסגרתם תהיה פעילות אנטישמית, יופסק לאלתר. קליין הבהיר בתשובה לשאלת ״ישראל היום״, כי מדובר גם בפרויקטים הממומנים על ידי גרמניה בשטחי הרשות הפלשתינית ״ובכל רחבי העולם״.

כמו כן הבהיר קליין, שמונה לתפקידו לפני שבעה חודשים, במסגרת התחייבותה של ממשלת גרמניהלהגביר את המאבק באנטישמיות, כי הוא יפעל להרחבת ״חוק האפליה״ הגרמני באופן שיאפשר חוקית למנוע את אפלייתם בגרמניה של אזרחים ישראלים, על ידי מדינות שלישיות. קליין התייחס באופן פרטני לתביעה שהוגשה בגרמניה נגד חברת התעופה הכווייתית שסירבה להעניק שירות לאזרח ישראלישביקש לטוס עימה מגרמניהלמזרח הרחוק. בתי המשפט הגרמניים דחו עד כה את התביעה שהגיש הנוסע הישראלי.

"יצרנו אמון עם הקהילה היהודית, והם מדווחים לנו על תקיפות אנטישמיות", צלבי קרס בבית קברות באירופה // צילום ארכיון: איי.אף.פי

קליין דיבר במסיבת עיתונאים, בה הוכרז על הקמת מרכז תלונות כלל-גרמנילרישום תלונות על אירועים אנטישמיים, במסגרת הגברת המאבק הממוסד באנטישמיות. עד כה פעל מרכז תלונות כזה רק בברלין, ומפברואר הקרוב הוא ירחיב את פעילתו ויכלול בסוף שנת 2019 סניפים ברוב מדינות המחוז של גרמניה.

בנימין שטייניץ, חבר הנהלת מרכז התלונות, ציין כי מאז 2015 נרשמו בברלין מעל ל-3,300 תקיפות אנטישמיות לעומת כ-800 תקיפות בכל שאר חלקיה של גרמניה. ״האם ניתן לכנות את ברלין בירת האנטישמיות של גרמניה? כן ולא״, אמר שטייניץ והבהיר. ״המספר הגבוה של התקיפות בברלין נובע גם מהעובדה שיצרנו אמון עם חברי הקהילה היהודית המקומית, והם אינם חוששים לדווח לנו על תקיפות אנטישמיות, בידיעה שהם מקבלים טיפול ויחס. הנתונים הללו אינם משקפים בהכרח את היחס האמיתי בתקיפות אנטישמיות בברלין ובשאר גרמניה״.

מסיבת העיתונאים נערכה במסעדה הישראלית ״פיינברג״, שנה בדיוק לאחר שבעליה - יוראי פיינברג הותקף מילולית על ידי אזרח גרמני בכניסה למסעדה,והשמיע לעברו גינויים קשים. פיינברג תיעד את האירוע והעלה אותו בפייסבוק, והתקרית עוררה זעזוע ציבורי בגרמניה. ״האירוע הזה שינה לחלוטין את חיי״, מספר פיינברג, בן לניצול שואה, בעברו רקדן בלט מקצועי. ״זו לא הייתה התקיפה האנטישמית הראשונה נגדי וגם לא הנוראה ביותר, אבל זו הייתה פעם ראשונה שהצלחתי לתעד תקיפה כזו. היום מסוכן יותר ליהודים להסתובב ברחובות ברלין מאשר לפני חמש שנים. החלטות לא נכונות של הרשויות בגרמניה יגרמו מהר מאוד לאובדן העבודה שנעשתה כאן בשנים שחלפו מאז השואה״.

ממכון המחקר NGO Monitor נמסר בתגובה על דבריו של הנציב קליין: "אנו מברכים על היוזמה הגרמנית שמצטרפת ליוזמות שהוצגו לאחרונה בשוויץ, דנמרק והולנד. זהו צעד ראשון במלחמה באנטישמיות הגואה ובניצול הכסף על ידי ארגונים פוליטיים. מכון המחקר NGO Monitor הראה בעבר גם מקרים של אנטישמיות בסוכנות הסיוע הגרמנית GIZ, ולכן, ההצלחה האמיתית של הגרמנים תמדד ביכולת לאכוף את ההנחיה ולבצע בדק בית גם בסוכניות הסיוע ובקרנות הגרמניות עצמן״.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר