"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במרחק נגיעה מהאסטרואיד "בנו"

בתום מסע של שנתיים החללית אוזיריס-רקס הגיעה אל סביבת האסטרואיד • מחקר של הגרם השמימי עשוי להיות נדבך מרכזי בכלכלה של העתיד

,עודכן
האסטרואיד "בנו" // צילום: נאס"א

חללית של נאס"א אוזיריס-רקס הגיעה הערב (שני) אל סביבתהאסטרואיד "בנו"לאחר מסע של שנתיים בחלל. האסטרואיד מצוי במסלול קרוב מאד לכדור הארץ עד כדי כך שייתכן כי יהיה צורך בעתיד הרחוק להסיט אותו ממסלולו כדי שלא יהווה סיכון כלשהו לכדור הארץ.

מדובר בגרם שמימי מימיה הראשונים של מערכת השמש שלנו, שנמצא בין כוכבי הלכת מאדים וצדק. לפי הערכות החוקרים, האסטרואיד עשיר בפחמן ומתכות יקרות כמו זהב ופלטינה. מבחינה זו יש עניין כפול בחקר והבנת האסטרואיד הזה. בנוסף, חקר האסטרואיד יוביל להבנה טובה יותר של יצירתם של מערכת השמש וכדור הארץ.

בינתיים מסלולו של האסטרואיד "בנו" מביא אותו למרחק של 0.002 יחידות אסטרונומיות מכדור הארץ כל 6 שנים. התקופה שבה סיכונו נחשב לגבוה היא בין השנים 2175 ו-2196, אז חושבה ההסתברות המצטברת להתנגשות עם כדור הארץ ל-0.037%. בעקבות כך יש צורך לעקוב אחריו, שכן בשנים אלה הוא עלול להתקרב לכדור הארץ יותר מהירח.

שיגור החללית ב-2016 // צילום: איי.אף.פי.

בכל אופן, בהמשך ביולי 2020, החללית אמורה להתקרב אל האסטרואיד עוד יותר. כאשר בזמן זה היא מצויה במרחק של כ-7 קילומטרים ממנו. ב-2020 היא תתקרב למרחק של 125 מטרים, ומשם תשלח גשושית שתאסוף דגימות אבק ואבנים עד גודל של שני סנטימטרים ובמשקל כולל של 60 גרם.

הדגימות צפויות להגיע לכדור הארץ ב-2023. החללית תיכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ותישרף כולה. רק מיכל אטום וחסין מאש ישרוד, ואותו יאספו החוקרים. בשנתיים הקרובות החללית תקיף אותו ותחקור אותו באמצעות צילום מכל הכיוונים עבור החוקרים בכדור הארץ.

חלק חשוב בכלכלת העתיד

מעבר לידע המדעי הטהור ולמורכבות המשימה, חקר אסטרואידים הוא חלק חשוב בכלכלת העתיד של האנושות ויש חברות רבות המתעניינות בכריית מחצבים בחלל. הבנת מרכיבי האסטרואיד תגרור החלטות עסקיות בתחום.

סביב מערכת השמש יש חגורת אסטרואידים גדולה ולחלקם יש פוטנציאל עסקי, למרות המחיר האדיר של מסע כזה, להבאת חומרים יקרי ערך לכדור הארץ. בינתיים התמונות הראשונות של האסטרואיד מלמדות כי אכן הגרם הקטן מורכב מכמה חומרים והוא רק מגדיל את העניין המדעי בו.

כזכור, לפי כחודשיים וחצי הצליחו היפנים להנחית בפעם השנייה חללית על אסטרואיד לצורכי מחקר. החללית היפנית יאבוסה 2 הנחיתה שני גשושיות על פניהאסטרואיד "ריוגו", אותם היא תאסוף בקרוב עם דגימות עבור כדור הארץ. מדובר בהמשך משימה של החללית היאבוסה הראשונה, שנחתה לפני 13 שנים על אסטרואיד קטן יותר, ממנו היא הביאה דגימות לכדור הארץ. הפעם האמריקנים, שמשתפים במחקרם את היפנים, מתכננים להביא כמות גדולה פי כמה של חומר כדי להבין את האסטרואיד.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר