למה לא מאמינים לאלי גוטמן?

מה שבאמת עצוב בפרישתו של אלי גוטמן, היא שאיש כמעט לא מאמין לו שבריאותו היא הסיבה שהוא פורש. אדם שיחגוג עוד רגע 61, שמעיד על עצמו כעל חולה לב כרוני, דבר המאלץ אותו להתפטר מעבודתו, היה אמור לעורר אמפתיה.

אם לשפוט על פי הרחוב הספורטיבי של ימנו: טוויטר פינת אינסטגרם בואכה פייסבוק, נדמה שכולם מייחסים את פרישתו של גוטמן להבנה שהוא בדרך לעוד כישלון, הפעם עם מכבי חיפה. לעבוד בשנים האחרונות מרצון חופשי במועדון כמו מכבי חיפה זה באמת עסק לאנשים עם לב חזק.

היה נדמה שהעבודה הטלוויזיונית של גוטמן בשנים האחרונות עזרה מאד לתדמית של ה'גרמני'. שכחו לו את הפיאסקו עם אוהדי בית"ר, את העובדה שפספס את ערן זהבי ועם הסגל הכי גדול של הפועל ת"א בכל הזמנים שהיה ושיהיה בעתיד, הצליח להתגלגל לדאבל רק בזכות הקיזוז.

אז הלב היה בסדר, מה? איך זה עובד בדיוק, כשיש מצב להצליח לא הולכים לרופא ערב משחק אליפות בטדי?

אלי גוטמן. בטלוויזיה, מבעד למסך, למדו לחבב אותו // צילום: אלן שיבר

נטו לשכוח גם את הקמפיין הבלתי זכור של הנבחרת וכמובן את הבריחה המטורפת שלו מהפועל ת"א, ערב הדרבי הנוראי ביותר בתולדותיה. "זו קבוצה של גיא לוזון", אמר ונתן גז. הפועל ת"א לא התאוששה מהבריחה הזו עד היום, ספק אם תתאושש אי פעם. אבל בטלוויזיה, מבעד למסך, למדו לחבב אותו. פתאום הוא נראה אנושי יותר וחביב יותר. אבל אז זה דגדג לו.

כמה אפשר לבלות בחדרי איפור? דקה? שלושה שבועות? כמה אפשר להרגיש ליד ולא את הדבר האמיתי. אז הוא הוציא מהארון את השטויות הרגילות: סיפורי סבתא על הילדות שלו בחיפה במסיבת עיתונאים שנועדה בעיקר לתחנות הרדיו הצפוניות והמקומונים, התחנף קצת לאוהדים ובעיקר כשל, בדרבי־ המשחק הכי חשוב בחייה של מכבי חיפה הנוכחית. אז אלי גוטמן כבר לא יחזור למגרשי הכדורגל, אבל את האמפתיה הוא תמיד יוכל למצוא מבעד לאולפני ערוץ הספורט השונים. מוטב לכולם שכך יהיה הדבר.

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות