"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"צפייה בפורנו תחייב הוכחת גיל"

דיון סוער בהצעת החוק לסינון אתרים, שתעלה להצבעה בשבוע הבא • נציגת משרד המשפטים: "בעייתי מאוד" • משרד התקשורת: "יש מורכבות במימוש החוק"

,עודכן
צילום אילוסטרציה: GettyImages //

במהלך דיון סוער שהתקיים היום (שני) בהצעת החוק לסינון אתריםפוגעניים, אמר יו"ר הוועדה המשותפת לדיון בהצעת החוק, ח"כ מיקי זוהר (הליכוד): "הגענו לפריצת דרך. הצעת החוק תשונה, כך שאם יבקש אדם לגלוש באתר פוגעני או פורנוגרפי, יוצג לו דף נחיתה שידרוש הוכחה כי הוא בגיר, לצורך המשך גלישה".

"דף זה יציע גם התקנת סינון תכנים תמידי, ויופיע מדי כמה חודשים, ולא בכל גלישה לאתר פוגעני", הוסיף. ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי), אשר יזמה את הצעת החוק יחד עם ח"כ זוהר, הוסיפה: "גם אם נצליח לחסום רק 70% מהבקשות, הרי שעשינו שינוי דרמטי בחיי אזרחי מדינת ישראל".

ח"כ זוהר: "אני המחוקק, לא משרד המשפטים"

עו"ד גאל אזריאל ממחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הדגישה: "העברת מספרי תעודות זהות ותאריך לידה מהמדינה לחברות פרטיות היא מאוד בעייתית. בנוסף, יש כאן הרחבה של מה שמפורש כתוכן פורנוגרפי. הוספתם 'הצגת עירום או איבר מין של אדם'". מנכ"ל משרד התקשורת, נתנאל כהן, הוסיף: "יש מורכבות במימוש החוק. התפקיד שלי הוא לא להיות שוטר. כל עוד יש חוזה בין לקוח לספק, המדינה לא מתערבת ולוקחת אחריות. עלינו לתרגם את הרעיון לחקיקה, תוך שימת לב שאין רשימות שחורות, ולראות משפטית וטכנולוגית איך זה מתיישב עם מרשם האוכלוסין".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

בתגובה אמר ח"כ זוהר: "אני הוא המחוקק ולא משרד המשפטים. אם ליועצת ממשרד המשפטים יש רעיונות אחרים, היא מוזמנת לנסות ולהיבחר לכנסת". ח"כ מועלם-רפאלי הוסיפה: "נדון בהצעות וברעיונות לשינויים במהלך ההכנה לקריאה שנייה ושלישית. אם בכל זאת הממשלה תתנגד, היא מוזמנת להצביע נגד החוק הזה, שמבקש להגן על הילדים שלנו".

ח"כ מיקי זוהר
// צילום: אורן בן חקון

"מי יקבע את הקריטריונים?"

ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) נטשה את הדיון בזעם, לאחר ויכוח קולני עם חברי הכנסת המציעים: "זו ועדה מכורה מראש. הונאה אחת גדולה". ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הביעה אף היא התנגדות נחרצת להצעת החוק: "המדינה תעביר לספקיות האינטרנט נתונים על אזרחיה? השתגעתם לגמרי? מדוע אתם חוששים לשמוע את משרד המשפטים? אתם חייבים לתת להם אפשרות לדבר ולהציג דעתם ולא לסתום לפקידים את הפה".

עוד תהתה זנדברג: "מי יהיה הגורם שיבדיל בין פסל דוד של מיכאלנג'לו לפורנוגרפיה? מי יישם את ההבחנה הזאת? איך זה יתבצע טכנית?". ח"כ זוהר הדגיש כי בנוסף לחוקים הקיימים כיום, תמונה ועדה שתחליט על הקריטריונים, ובכל מקרה - עירום הקשור לאומנות, לחינוך, לבריאות וכיו"ב לא ייחשב כפוגעני".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר